Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot, Foreword

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

רבינו הקדוש הוא שנה לנו המשניות שהם כללות התורה שבע"פ על סדר והתחיל במסכת ברכות ועיין בפתיחת הרמב"ם בפירוש המשניות טעם למה התחיל במס' זו ובראשיתה דיני ק"ש וע"ש הג"ה בשם ריא"ז א ולענ"ד נראה כשם שפתח הקב"ה במעמד הר סיני כאשר נגלה להורות לעמו תורה ומצות ראש דבריו הי' אנכי ה' אלקיך כדי להודיע אדנותו שהוא אדון ולכן אנחנו מחויבים לקבל מצותו כן רבינו הקדוש בהתחילו להודיע תורה שבע"פ שגם הק"בה הוא אשר צוה אותנו כל המשפטים והתורה שבע"פ התחיל בדיני ק"ש להודיע שאנחנו מקבלים עלינו עול יחודו והוא אלקינו והוא אחד גם כדי שלא תחשוב כאשר תשמע שיש תורה שבע"פ ונמצא שיש לנו שני תורות תורה שבכתב ותורה שבע"פ ופן ח"ו יהי' דבר עם לבבך בליעל כשם שיש שתי תורות כך חלילה יש שתי רשויות זה נתן תורה שבכתב וזה נתן תורה שבע"פ לכן התחילו במצות ק"ש להודיע אחדותו וכלם מרועה אחד נתנו והכל נאמר למשה מסיני ג גם נלע"ד כוונת רבינו הקדוש בתחלת החיבור להראות כי בתורה שבכתב עצמה מפורש שעקר תורה נאמר בעל פה וזה מפורש בפרשת ק"ש שהזהיר אותנו שיהיו דברי תורה תמיד על לבנינו ולשננם לבנינו ולדבר בם בשבתינו בבית ובלכתנו בדרך ובשכבינו ובקומינו ואם לא נצטוינו כי אם תורה שבכתב מה כל הרעש הזה הלא היא כתובה על ספר ואיך תשכח ממנו ואם יזדמן שיפול איזה דבר מהזכרון הלא נייתי ספר ונחזה וכמו שאיתא בקידושין דף ס"ו ע"א שאמר הבליעל אלעזר בן פועירה לינאי המלך באשר יעצו להרוג חכמי ישראל וינאי שאלו תורה מה תהא עלי' והשיבו הבליעל הרי כרוכה ומונחת בקרן זוית ואמר שם רנב"י שנזרקה בו מינות שהי' לו לומר תינח תורה שבכתב וכו' הרי שכל עקר האזהרות שהזהיר הק"בה אותנו להגות ולעסוק בתורה כל ימי חיינו הכל הוא בשביל תורה שבע"פ ועל פי הדברים האלה שבע"פ כרת ה' ברית עמנו ולכן רבינו הקדוש שסידר לנו תורה שבע"פ הקדים והתחיל בק"ש לכוונה הנזכרת:

והרמב"ם נתן טעם על התחלת הש"ס במס' ברכות כי המזון הוא המחי' את כל בשר ובלי מזון אין מקום לעבודת ה' וקודם המזון צריך ברכה ולכן התחיל במס' ברכות שבה ביאר כל ברכת הנהנין ולפי שרצה לבאר כל הברכות גם ברכת המצות ואין לך מצוה הנוהגת בהתמדה פעמים בכל יום רק ק"ש ולכן התחיל בק"ש. ע"כ דברי הרמב"ם ז"ל ואני אומר אולי התחיל במס' ברכות לקשר סיום תורה שבכתב עם התחלת תורה שבע"פ כי הם קשורים יחדיו והנה עקר תורה שבע"פ היא בשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם שע"פי המדות הללו הוציאו חכמי ישראל כל הלימודים בתורה שבע"פ חוץ ממה שהיו מקובלים ג"כ הל"מ והרוב הוא עפ"י י"ג מדות והתחלת המדות הוא מק"ו כמו ששנינו בברייתא דר' ישמעאל ותורה שבכתב סיומה לכל היד החזקה וגומר לעיני כל ישראל ודרז"ל ששיבר הלוחות לעיניהם ושבירת הלוחות עשה משה מדעתו שדן ק"ו מפסח כמפורש במס' שבת דף פ"ז ע"א. וכל הברכות הן ברכת המצות והן ברכת הנהנין לא מצינו בתורה מפורש רק ברכות המזון וכן לשבעת המינין לקצת פוסקים ואמנם ברכה שלפניהם למדו בריש פרק כיצד מברכין מק"ו כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כ"ש וזהו קישור סיום התורה לעיני כל ישראל עם מס' ברכות.

עוד נלע"ד קישור התורה שבכתב עם התחלת תורה שבע"פ שהיא מסכת ברכות והנה יסוד התורה שבכתב המה אותיות התורה והמה ך"ב אותיות וחמש אותיות מנצפ"ך והמה יחד שבעה ועשרים וסדרם התחלתם האל"ף וסיומם בצדי"ק פשוטה והמה נחלקים לשלש חלקים מן א' עד ט' המה תשעה אותיות אחדים ומן יו"ד עד צ' כפופה המה תשעה אותיות עשיריות ומן ק' עד צ' פשוטה הם תשעה אותיות מאיות כי אחר התיו הוא ך' פשוטה חמש מאות וכן אח"כ כל הכפולים עד שהאחרונה היא צדי"ק פשוטה עולה תשעה מאות ואח"כ הוא חוזר לראש האותיות א' במלואה אלף מספרה ועכ"פ אותיות התורה הם שלש חלקים כל חלק תשעה אותיות ואולי גם עבור זה נקרא אוריין תליתא וע"ז רמז בספר יצירה עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע כי באמת אף שכל חלק הוא תשע אעפ"כ הוא עשר כי נעוץ תחלתם בסופם והיו"ד שהיא ראש חלק העשיריות היא ג"כ סוף האחדים והיא עשר אחדים וכן הקו"ף כשם שהיא ראש חלק המאיות היא ג"כ סוף העשיריות עשר עשיריות וכן האל"ף שהיא ראש האחדים היא ג"כ חוזרת לסוף כל האותיות לאחר הצדי"ק פשוטה אלף במילואה עשרה מאות ולכן אמר בספר יצירה עשר ספירות שכל המספרים הם עשר עשר כל חלק ואמר עשר ולא תשע שלא תחשוב שהם רק תשע בכל חלק והודיעך כאן כי הם עשר כי היו"ד והקו"ף נחשבים לכאן ולכאן ומצטרפים לפניהם ולאחריהם והאל"ף חוזרת להצטרף עם המאיות ולא נאריך בזה כי אין ענינו כאן ועכ"פ אותיות התורה הם ך"ז והאחרונה היא צדי"ק פשוטה. ועל שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל הג"ח וכיון שהתורה היא מעמודי העולם כתיב וצדיק יסוד עולם שהצדיק היא חתימת אותיות התורה והיינו צדיק פשוט לרמוז שצדיק יסוד עולם ידו פשוטה לעשות צדקה להשפיע בתורה שבע"פ הרמוזה בצדק דכתיב ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ועל תורה שבכתב לא שייך יגדיל שכבר היא כתובה בספר תורה ועלי' אין להוסיף אבל תורה שבע"פ שבכל עת הק"בה משפיע חכמה ובינה בחכמי ישראל לדרוש ולחקור ולדון במדות שהתורה נדרשת בהן ולהגדיל התורה שייך לומר יגדיל תורה והרי שמן צדיק יסוד עולם שהוא סוף תורה שבכתב מתפשט צדקה שהוא תורה שבעל פה וכתיב ברכות לראש צדיק לכן התחיל רבינו הקדוש תחלת תורה שבע"פ בברכות:

וחילק רבינו הקדוש לששה סדרים וטעם למספר הזה כיון שעל התורה העולם עומד והעולם יש בו שש קצות ארבע רוחות העולם מעלה ומטה ואמנם בתורה שבכתב יש חמשה ספרים להורות כי יש עוד תורה שבע"פ המשלמת למספר ששה אכן כיון שבתורה שבע"פ לבדה נכלל גם תורה שבכתב וכמו שכתבו התוס' שבלימוד תלמוד בבלי אדם יוצא מה שאמרו שישליש אדם שנותיו שליש במקרא וכו' כי הכל כלול בו ולכן נחלק הש"ס לששה חלקים:

גם טעם על שנחלק לששה חלקים כיון שעל התורה העולם עומד ועיין בטור ח"מ ריש סימן א' בשם רבינו יונה דהיינו שבשביל זה נברא וששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ ולכן חמשה חומשי תורה עם תורה שבעל פה הם ששה ויום השבת הוא כמו עוה"ב הוא נגד חלק סודות התורה שעתיד הק"בה להופיע שכינתו עלינו לעיני כל ולגלות לכו סוד טעמי התורה ומסתר צפוני' ואנו מחלים יקיים דברו ישקני מנשיקות פיהו כמו שפירש רש"י בשיר השירים לא כמו אנשי דורינו המכנים לעצמם שם חסידים ואומרים ברבים סודות ואף שאינם מגלים סודות התורה כי אין אתם יודע עד מה אבל הם מתגאים ומתנשאים והרבה הי' להוכיח ע"ז אבל כשם שמצוה לומר דבר הנשמע וכו':