Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah Daf 8a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ת"ר ושמחת בחגך לרבות כל מיני שמחות לשמחה מכאן אמרו חכמים כו' רב אשי אמר מושמחת נפקא כו' מנין שאין נושאין נשים במועד וכו' ולכאורה תמוה וכי רב אשי יחלוק על ברייתא והנה על הברייתא יש לתמוה ונילף לגמרי מחגיגה מה חגיגה אינה באה אלא מן החולין אף שלמי שמחה לא יבואו אלא מן החולין ובפרט לפי פירש"י שם דמה דאמר ושמחת לרבות כל מיני שמחה שלא מיתורא דריש אלא ממילא אמרינן שכל מיני שמחות בכלל שהרי לא בעי אלא שמחה יעו"ש ברש"י וא"כ כיון דאיכא היקש לחגיגה שפיר פי' בקרא שהשמחה דומיא דחגיגה וממילא נמי בכל גווני דומיא דחגיגה גם לענין שלא תבוא אלא מן החולין שוב ראיתי שהתוס' הרגישו וכתבו בד"ה מי שחגיגה וכו' וליכא למימר א"כ לא יהיו שלמי שמחה באים ממעשר וכו' דבספרי ילפינן לה בג"ש דכתיב בו שם במעשר ע"ש בתוס'. ואני תמה אם הברייתא סובר על ג"ש ממעשר נילף ג"כ למעוטי עופות ומנחות מגז"ש. אבל הנלע"ד דע"כ לא ילפינן מחגיגה שלא תבוא אלא מן החולין עפ"י מה שכתבו התוס' בפסחים (דף ע' ע"ב) בד"ה שלמים ששחטן וכ' נראה לר"י דאפילו הקדישן מתחלה לשם חגיגת ט"ו איירי וכו' דהואיל והוי דבר שבחובה ואינו בא אלא מן החולין שצריך להקדישן לשם כך סברא הוא שישחט נמי בשעה הראוי' לחגיגה עכ"ל התוס' ומעתה אם נימא דגם שלמי שמחה אינם באים אלא מן החולין ממילא ידעינן מסברא דבעינן זביחה בשעה הראוי' לשמחה וממילא אימעט ליל יו"ט ראשון של חג משמחה דהרי אין לו במה לשמוח וא"כ למה לי אך למעוטי לילי יו"ט הראשון הא ממילא אימעט שהרי אין לו במה לשמוח וכקושית התוס' בד"ה לאו משום דאין לו כו' ומה שתירצו התוס' לחלק בין אפשר ללא אפשר הוא דוחק אלא ודאי מדאיצטריך קרא דאך שמח למעוטי ליל ראשון מכלל דלא מקשינן שלמי שמחה לחגיגה לענין שלא תבוא אלא מן החולין רק יכול להביא מנו"נ וממעשר ולא בעינן זביחה בשעת שמחה ולך אצטריך קרא למעוטי ליל ראשון. והנה כל זה למאן דדריש אך למעוטי ליל ראשון אבל למאן דלא דריש אך לדרשה זו אי ס"ד דהקישה תורה שלמי שמחה לחגיגה בקרא דושמחת בחגך א"כ נילף מינה ג"כ שאינו בא אלא מן החולין וסובר רב אשי דמה ששנינו במשנה ההלל והשמחה שמונה לכל גוני הושוה שמחה להלל מה הלל כל שמונה שוים ואין הפרש בין יום ראשון לשאר שבעת הימים אף שמחה אין הפרש בין ראשון לשאר ימים וכשם ששאר הימים אף לילות בכלל אף יום ראשון כן ומה דכתיב אך שמח לא דרשינן למעוטי ליל ראשון רק כדדרשינן הפסקתא שבעוה"ז ליכא שמחה שלימה שאדם דואג על מיתת בניו וא"כ על כרחך משנתינו לא ס"ל להקיש שמחה לחגיגה והך ושמחת בחגך לא על קרבן חגיגה קאי רק לכדרב דניאל בחגך ולא באשתך וא"כ מנ"ל למעוטי עופות ומנחות לכך הוצרך לדרוש שממילא ממועטים מן ושמחת יצאו אלו שאין בהם שמחה וכיון דרב אשי לא ס"ל כברייתא דממעטינן ליל ראשון ניחא ג"כ מה שלא הביא הרמב"ם הדין זה לגמרי וק"ל: