Tziyyun LeNefesh Chayyah on Eruvin Daf 2b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
גמ' ור"י מפתחו של אולם גמר וכו' איתא בת"ח ה"מ למיפרך דאי מפתחו של אולם גמר א"כ פתחו של היכל אמאי לא היה גבוה אלא עשרים ורחב עשר הי' לו לעשותו שוה לאולם. אלא דעדיפא פריך ע"כ: והנה זה לא קשה אלא להך תירוצא דמפתחו של מלכי' גמר ר' יהודה וכפי מה שפירשו התוס' ד"ה אלא מעתה דהקושיא היא דהיה לו לעשותו שוה לאולם זהו לרבנן אבל לר"י דסבר דאיקרי פתח הי' לו לעשותו שוה לאולם ובאמת נלע"ד דהשתא סבר דאפי' לר' יהודה לא מיקרי אולם פתח:
רש"י ד"ה משפת קלעים ולמטה וכו' והמפרש לשון ראשון טועה וכו' ומשו"ה אהדר לאוקמי פתח החצר בגובה כ' עכ"ל ונראה לקיים הגי' ולאו מטעמי' אלא דהתרצן כוונתו קושית מהרש"א וז"ל וצ"ע להאי פירושא האיך מתפרשין הנך קראי דפ' תרומה ופ' ויקהל דכתיב ולשער החצר מסך עשרים אמה וכו' עכ"ל ולהכי הוכרח לאוקמי בגובה כ' לפרש האי קרא ולשער החצר מסך עשרים אמה וכנ"ל:
תוד"ה מידי הוא טעמא אלא לרב. ואע"ג דברייתא נמי גמרה מהיכל איכא למימר דפליגא אמתני' והוא דחוק ונראה לתרץ דהנה בתוס' לעיל ד"ה ואב"א הקשו וא"ת מאי פריך שאני חצר דה"ל צוה"פ שהכלונסות הוא ע"ג ווים וי"ל וכו' דאליבא דרב קיימינן ורב תני צריך למעט ולהכי נמי כי פריך בסמוך ור"י מפתחו של אולם גמר והא תנן ולא פליג ר"י. ולא משני שאני אולם דהוי צוה"פ משום דאליבא דרב קיימינן ע"כ וקשה א"כ לפ"ז כבר ידע המקשן מרב דאמר צריך למעט. וא"כ מאי מקשה אח"כ אלא מעתה לא תהני ליה צורת הפתח. כיון דכבר ידע מהתירוץ ונראה דלכאורה קשה. כיון דעיקר קושית הש"ס דאלא מעתה לא תיהני ליה צורת הפתח דאי הוה קרוי פתח ע"י צוה"פ היה לעשותו שוה לאולם כמ"ש תוס' ד"ה אלא מעתה ואם כן אמאי מקשה לרבנן ולא לר"י דפתחו של אולם קרוי פתח אף בלא צוה"פ דהא סגי בלחי אף שרחב כ' וגובה מ' וא"כ הי' לעשות היכל שוה לאולם וע"ז לא הוה משני הש"ס מידי דאע"ג דלרב לא מהני צוה"פ יותר מי' מ"מ מיקרי פתח בלא צוה"פ לר"י. אך דהא י"ל כיון דלא אשכחן בפירוש לר"י דמהני צוה"פ יש לומר כיון דההיכל לא הי' רחבו אלא עשר וא"כ אם היו עושין אותו שוה לאולם לא הי' נשאר גפופי מכאן ומכאן ובלא גפופי בודאי אין שם פתח עליו כמ"ש תוס' ד"ה ליבעי דלתות וכו' ולכך מקשה דוקא לרבנן דמצינו דמהני צורת הפתח וא"כ אי מהני צוה"פ הי' לעשותו שוה לאולם אבל לר"י דלא מצינו דמהני צוה"פ לק"מ ואין להקשות לר"י עכ"פ הי' להם לעשותו בגובה שוה לאולם ז"א דזה לא הי' כלל כוונת המקשה דאם אינם יכולים להשוותן בגובה וברוחב ל"ק כלל שישוו אותם כאחד אך קשה מאי מקשה הש"ס אח"כ אלא מעתה לא תיהני ליה אמלתרא שכונת הש"ס ג"כ דאי מהני אמלתרא הי' להם לעשותו שוה לאולם כמ"ש המהרש"א. אמאי לא מקשה נמי לר"י ואין לומר כיון דלר"י אינם יכולים לעשותו שוה לאולם ברוחב כיון דלית ליה גפופי וצוה"פ לא מהני ותו לא קשה אגובה קשה לפ"ז לרבנן נמי לא מקשה מידי דהא לקמן (דף י"א ע"א) בעי הש"ס איפכא מאי ומסיק דצוה"פ מהני לגובה ולרוחב ואמלתרא מהני רק לגובה ולא לרוחב ואם כן כיון דכבר משני הש"ס דלרב צוה"פ לא מהני. אמלתרא לא מהני לרוחב וא"כ ע"כ דאין קושית הש"ס דהי' להם לעשותו שוה לגובה ולרוחב רק אגובה לחוד הוא דפריך א"כ הדרא קושיתינו לדוכתא אמאי לא מקשה בין קושיא ראשונה דאלא מעתה לא תיהני ליה צוה"פ וקושיא השני' דאם כן לא תהני ליה אמלתרא לר"י ולדידיה לא הי' משני מידי דלר"י אף דצוה"פ ואמלתרא לא מהני מ"מ היה להם לעשותו שוה לאולם. דלדידיה מיקרי פתח עד מ' לגובה וכ' לרוחב בלחי לחוד אף בלא צוה"פ ובלא אמלתרא. ויש לתרץ דלעולם עיקר קושית הש"ס הוא שהי' להם לעשותו שוה בגובה וברוחב אבל בגובה לחוד וארוחב לחוד לא מקשה כלל. וא"כ קושית הש"ס דאלא מעתה לא תיהני ליה צוה"פ הוא כפשוטו דצוה"פ מהני לגובה ולרוחב וע"ז משני הש"ס מידי הוא טעמא אלא לרב הא תני צריך למעט פירוש לא שרב אמר כן אמשנתינו אלא אברייתא לקמן (דף י"א ע"א) דתני מבוי שהיה גבוה מכ' אמה צריך למעט פירוש בגבהו לא מהני צה"פ אבל ברוחב מודה רב דמהני צוה"פ. ומשני הש"ס כיון דבגובה אינו יכול להשוות שוה לאולם בתכלית השיווי. ומקשה אח"כ אלא מעתה לא תיהני ליה אמלתרא פירש ברוחב הי' לו לעשותו שוה ע"י צוה"פ דברוחב מודה רב דמהני ואגובה הי' לעשות אמלתרא. אבל לר"י דלא מצינו דמהני צוה"פ לא קשה כלל לא קושיא ראשונה ולא קושיא שניה. כיון דברוחב לא יכולים לעשותו שוה לאולם דלית ליה גפופי וצוה"פ לא מצינו דמהני לדידיה:
אבל לפ"ז יקשה עלינו קושית תוס' בד"ה ואבע"א אמאי לא משני שאני חצר דה"ל צורת הפתח. ואין לתרץ דאליבא דרב קיימינן וכמו שתירצו הם. דהא לפי שיטתינו מודה רב דמהני צוה"פ ברוחב וי"ל דלר"י דגמר מפתחו של אולם אליבא דרב ע"כ בל"ז מוכח דלא מהני צוה"פ אפי' ברוחב. דהא קשה אר"י דעד מ' קרוי פתח כאולם. דלמא שאני אולם דה"ל צוה"פ. וי"ל דר"י הוכיח ע"כ דצוה"פ לא מעלה לעשותו פתח. דאי הטעם בפתחו של אולם דה"ל צוה"פ הי' לו לעשות היכל שוה לאולם ע"י צוה"פ אע"כ אף בלא צוה"פ הי' קרוי פתח. והא דלא השוו היכל ואולם משום דלית ליה גיפופי וצוה"פ לא מהני ואגובה לחוד לא מקשה כלל כמש"ל וא"כ מתורץ מה שהקשינו לעיל הא כבר ידע דלרב לא מהני צוה"פ די"ל דהש"ס ידע זה לר"י אליבא דרב דלדידיה מוכרחין אנו לומר דלא מהני. משא"כ לרבנן. והש"ס מקשה אליבא דרבנן ומתורץ נמי קושית תוס' דדוקא לרב מקשה ולא לתנא דברייתא דרב מוכיח אליבא דר"י דסבר האי סברא דהי' להם לעשות היכל שוה לאולם. דאל"כ לא גמר כלל מאולם. דדלמא שאני אולם דה"ל צוה"פ וכמו שבארנו. וא"כ גם לרבנן קשה דהי' להם לעשות היכל שוה לאולם. אבל לתנא דברייתא דר"י מפתחו דמלכים גמר אף דרבנן מפתחו של היכל גמר לא מקשה הש"ס מידי, דאיכא למימר דאין זה סברא כלל שישוו היכל לאולם. אבל אליבא דרב דאמר ר"י מפתחו של אולם גמר מוכח שפיר האי שסברא הוא שישוו היכל לאולם: