Tziyyun LeNefesh Chayyah on Rosh Hashanah Daf 16a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בגמ' נחלקו תנאים בזמן דינו של אדם ולר' יוסי ור' נתן אדם נידון בכל יום ולכאורה קשה לדידהו מה הרעש הגדול בר"ה ותקיעת שופר ולמה תוקעין ומריעין ואומרים מלכות זכרונות ושופרות כו' ואומר אני שעל היות יום הכפורים יום מחילה וסליחה וכפרה וגמר דינו של אדם על זה לא נחלק שום תנא ואם כן נקבעו עשרה ימי תשובה קודם ליוה"כ לכ"ע ולפ"ז אף שאדם נידון בכל יום מ"מ באחד בתשרי מתחילין ימי הרצון שהקב"ה נמצא אף ליחיד וזה קול רעש הגדול הזה. אלא דלפי זה אין לא' בתשרי שום עלוי על כל הימים שבין ראה"ש ליוה"כ וכלם שוים בדבר זה ולמה נבחר יום זה ליום תרועה הי' לנו להריע בכל עשרה ימים הללו ומה יום מיומים. אומר אני שעקר הדבר שנבחרו עשרה ימי תשובה לימי רצון ואם בשביל שהם סמוכין ליוה"כ מדוע דוקא עשרה ולא תשעה ולא אחד עשר ונראה דיום הראשון גורם שבו יצא אדם בדימוס והקב"ה אמר אתה סימן לבניך ושוב יוה"כ הי' יום רצון בימי משה רבינו והימים שבינתים המה מחמת שיש קדושה לפניהם ולאחריהם לפי שר"ה הוא תחלת הזמן גרמא לרחמים הללו ולכן אנו עושים בו כל המעשים הללו וכל זה לר"א דסובר בתשרי נברא העולם אבל לר"י דסובר בניסן נברא העולם א"כ אין לומר טעם זה וצ"ל דר"ה הוא יום הדין הגמור נבחר מכל ימי השנה. והתוס' לקמן (דף כ"ז א') כתבו דהקליר יסד כתרוייהו כר"א וכר"י משום דאלו ואלו דברי אלקים חיים ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה ולא נברא עד ניסן. ובזה נראה לענ"ד כונת הפייטן היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כו' הנה מחשבו' נדמו להריון כמ"ש הרד"ק בתהלים ז' בפ' הרה עמל. ואמר הפייטן היום הרת עולם דהיינו שעלה במחשבה ולא הי' בריאת אדם רק בניסן וא"כ למה זה התקיעת שופר וכל התעוררות מזכרונות מלכות ושופרות ואי משום שהוא מימי תשובה מה יום מכלהו עשרה יומי. אלא ודאי היום יעמיד במשפט שהיום יום הדין לכל יצורי עולמים:
והנה המהרש"א בח"א הביא בשם הר"ן דבשלמא לר"א ניחא שהוקבע תשרי לדין שהוא זכרון ליום ראשון שבו נידון אדה"ר. אבל לר"י שבניסן נברא העולם למה הוקבע תשרי ותירץ הר"ן שזה הי' מרחמי ה' לקבוע יוה"ד סמוך ליוה"כ יום מחילה יום הוקבע לרחמים כדי שמי שנתחייב בדין בר"ה יש לפניו יוה"כ לחסות בצל כנפי הרחמים כי ביום הזה יכפר. והקשה המהרש"א דא"כ למה הוקבע א' בתשרי ה"ל לקבוע יותר סמוך ליום הכפורים מה דאפשר ואני אומר דגם ר"א ור' יהודה מודין לדברי התוס' ששני הסברות אמתיות ושהעולם עלה במחשבה ולא נברא עד חצי שנה אח"כ אלא שבזה נחלקו ר"א סובר שמחשבה הי' בניסן והבריאה היתה בתשרי ור"י סובר להיפוך וזה לדעתי כונת רש"י לעיל (דף יוד ע"ב) תניא ר"א אומר בתשרי נברא העולם פירש רש"י מקרא יליף לה לקמן. ולכאורה מה בעי רש"י בזה. ולדידן ניחא דכיון דבין למר ובין למר גם תשרי גם ניסן היו לבריאה חד למחשבה וחד למעשה א"כ נחלקו ואכתי לא ידעינן מחלוקתן כיון שעקר מחלוקתן אימת היתה המחשבה ואימת המעשה אכתי לא ידעינן מחלוקתן עצמו אם מה שכל א' אומר נברא העולם כונתו על מחשבת הבריאה או על המעשה ולכן פירש רש"י דר"א בעצמו יליף לה מקראי ומהנך קראי חזינן דבמעשה הבריאה איירי והנה העולם עלה במחשבה לברא במדת הדין אלא שאח"כ במעשה שתף רחמים בדין וא"כ לכ"ע בא' בתשרי בתחלת בריאת העולם הי' יום דין אלא דלר"א הי' במעשה דינו של אדה"ר ולר"י אז הי' המחשבה של הבריאה והמחשבה במדת הדין היתה. וא"כ לכאורה אין מקום לקושית הר"ן שהקשה לר"י מאי שייכות יש לא' בתשרי לקבוע בו יום דין והרי התירוץ מבואר שיום זה הי' תחלת הדין במחשבה וצריך לומר דעקר קושית הר"ן למה קבע הקב"ה יום המחשבה יותר הי' לקבוע יום המעשה א' בניסן שבו הי' הדין בפועל כי בו נידון אדה"ר. וע"ז שפיר משני הר"ן שרצה הקב"ה לקבוע יום הדין סמוך ליוה"כ. וא"כ קושית המהרש"א שהקשה אם בשביל סמוך ליום הכפורים למה דוקא בא' בתשרי אינה קושיא כלל שעכ"פ לא סגי מלקבוע או בא' בתשרי או בא' בניסן ולא בשאר יומי כלל: