Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat Daf 125b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
סוגיא דנגר הנגרר:
פקק החלון ר"א אומר שקשור ותנוי פוקקין בו ואם לאו וכו' ובגמ' מאי בין כך ובין כך אר"א בין קשור ובין אינו קשור והוא שתלוי וכו' עד סוף כל הסוגיא: הנה קשור ולא תלוי משכחת לה אבל תוי תלוי ואינו קשור לא משכחת דבמה הוא תלוי אם אינו קשור ואם אינו ניטל באגדו עיין עירובין דף ק"א ע"ב] כשם שאינו קרוי תלוי כך אינו קרוי קשור: ולפי זה כיון שקשור הכל נידון בתלוי או לא הי' לו להזכיר רק תלוי וכך הי' לו לומר אם תלוי פוקקין ואם לאו אין פוקקין וכו' וצריך לומר דאם כן לא הי' סובב הבין כך ובין כך של חכמים רק על תלוי שהרי קשור, לא נזכר כלל בדברי ר"א והוה אמינא שחכמים מקילים רק שאין צריך תלוי אבל קשור בעינן לכך הזכיר בדברי ר"א שאפילו קשור ותלוי כדי שיאמר על זה דברי חכמים בין כך וכו' שאפי' אינו קשור כלל פוקקין בו: ולפי זה קשה אם כן מאי מספקא לי' בשמעתין מאי בין כך ובין כך וכו' הרי מוכח שחכמים לא בעו אפילו קשור וגם על ר' ירמי' קשיא שרוצה באמת לפרש משנתינו דחכמים בעו קשור ודע דגם בברייתא דמייתי בשמעתין איזהו נגר הנגרר שנועלין בו במקדש אבל לא במדינה כל שקשור ותלוי וראשו מגיע לארץ. ג"כ יש לדקדק דלמה לו להזכיר קשור כיון שהזכיר תלוי: ואמנם שם יש לתרץ דנקט קשור שבזה הוא עיקר ההיתר במקדש דאפילו אינו תלוי כלל ושני ראשיה מונחים בארץ מותר במקדש וכמו"ש התוס' בד"ה קשור וכו' א"כ נקט קשור על היתר המקדש ונקט תלוי לרבותא דאפ"ה אסור במדינה:
והנה יש לומר דנקט קשור לומר ואם לאו דהיינו שאפי' אינו קשור אין פוקקין בו אבל הטלטול אינו אסור ולא פליגי ר"א ורבנן רק לענין אוהל ודלא כסברת התוס' אלא כסברת רש"י דגם נגר הנגרר משום בנין הוא ובזה ניחא מה דאמר ר' יוחנן כמחלוקת כאן כך מחלוקת בנגר כו' והנה הדבר יפלא דתלי תניא בדלא תניא דלפי פשטן של דברים לא הורה לנו בזה שום חידוש רק לידע דרבנן דמשנתינו בעו קשור ולא הקילו אלא שא"צ להיות תלוי ובנגר מפורש פלוגתתן דת"ק בעי קשור ותלוי ור' יהודה בעי רק קשור ובכאן דברי חכמים סתומים ולא נתפרש אי בעי עכ"פ קשור או לא והוה לי' לר' יוחנן לומר כמחלוקת בנגר כך מחלוקת כאן. ובשלמא לשיטת התוס' דנגר קיל ולא שייך בו בנין ויש מקום לומר דפלוגתייהו דת"ק ור"י בנגר הוא אליבא דר"א וסובר ר"י שר"א לא החמיר אלא בתוספת אוהל אבל בטלטול גם ר"א מודה דסגי בקשור לחוד קמ"ל ר' יוחנן כמחלוקת כאן ור"א מחמיר בנגר כמו כאן ור' יהודה דהתם היינו חכמים דכאן:
ובזה ניחא מה דאמר לי' ר' ירמי' לר' אבא ונימא מר וכו' הלשון הזה ונימא מר מורה שאין כאן הכרח והברירה בידו לפרש המשנה לאיזה צד שירצה. וקאמר לי' כיון שאפשר לפרש לחומרא הי' לך לומר לחומרא ולכאורה יפלא הוה לי' למימר בלשון אתקפתא. מתיב ר' ירמי' או מתקיף שהרי הכריחו מכח משנה דנגר. ועוד יפלא למה הוצרך להקדים דברי ר' יוחנן דאמר כמחלוקת כאן כך מחלוקת בנגר וכו' והלא ממשנה וברייתא דנגר לחוד סגי דעל כרחין ר' יהודה כרבנן דר"א דלר"א ודאי בעינן קשור ותלוי ואם כן הרי מוכח דלרבנן בעינן קשור ולמה הוצרך להקדים דברי ר' יוחנן בריש דבריו וכן לסיים דברי ר' יהושע ולפמ"ש שנוכל לומר דת"ק ור' יהודה תרווייהו אליבא דר"א פליגי ניחא שהוצרך להביא דברי ר' יוחנן כמחלוקת כאן וכו' וכנ"ל ומה שהביא דברי ר' יהושע מאן תנא נגר וכו' היינו כמו שכתב מהר"מ דהוא כמו ועוד האמר ר' יהושע וכו' דאפי' לא הי' אומר ר' יוחנן כמחלוקת כאן אכתי מוכח מדברי ר' יהושע דאמר מאן תנא נגר וכו' ר"א הוא א"כ [ע"כ] דר' יהודה כרבנן ואף דאיכא למימר כונת ר' יהושע מאן תנא נגר הנגרר ולא קאמר סתם מאן תנא נגר ר"א הוא מכלל דדוקא נגרר אתי' כר"א אבל מונח אתי' גם אליבא דרבנן כיון שמונח ואינו קשור כלל אסרי ומוכח דרבנן ג'"כ בעו קשור וכל זה לשיטת התוס' אבל לשיטת רש"י דגם בנגר שייך בנין קשיא מה הן דברי ר' יוחנן שאמר כמחלוקת כאן וכו' איפכא הוה לי' למימר כמחלוקת בנגר וכו' וכן למה הוצרך ר' ירמיה להביא כלל דברי ר' יוחנן ודברי ר' יהושע: ונראה עפ"י מ"ש דבמשנתינו פליגי רק לענין אוהל ולר"א אין פוקקין בו אבל הטלטול מותר. וקמ"ל דכשם שפלוגתייהו במשנתינו לענין בנין כך בנגר פלוגתייהו רק לענין בנין ולא לענין טלטול אי נמי דלא תימא דנגר חמור יותר ותאמר דפלוגתייהו דת"ק דנגר ור' יהודה תרווייהו אליבא דרבנן. וס"ל לת"ק דבנגר גם רבנן מודו דבעינן קשור ותלוי ור' יהודה ס"ל דדי בקשור וקמ"ל ר"י כמחלוקת כאן וכו' וקמ"ל דלרבנן ודאי לא בעינן בנגר תלוי ות"ק דשם ר"א היא ולא חמיר נגר מפקק:
וא"כ גם לשיטת רש"י הוצרך להקדים דברי רבי יוחנן: והנה אף דברי מוהר"ם שמה שמביא א"ר יהושע בר אבא הוא כמו ועוד האמר ר' יהושע וכו' הוא דוחק וגם הלשון בגמ' אמר ר' יהושע וכו' אם הוא שייך להקושיא הוה לי' למימר ואמר ר' יהושע וכו': וגם מה שמביא ותניא, איזה וכו' הוא ללא צורך אם להביא ראיה שר' יהודה אוסר באינו קשור כלל. הלא מבואר במשנה בדברי ר' יהודה שאמר המונח במקדש והנגרר במדינה מכלל שהמונח אסור במדינה. והנה יש לתרץ דלכאורה יש לומר דהא דאוסר ר"י מונח במדינה היינו באינו מוכן כלל ומשנתינו במתוקן דהיינו שמוכן מאתמול לכך. והא דאמר ר"י והנגרר במדינה ולא קאמר רבותא יותר שהמוכן במדינה משום דעל דברי ת"ק קאי דמיירי במונח ונגרר הזכיר גם הוא אלו תרווייהו ולכן הביא הברייתא דקאמר כל ששומטו ומניחו וכו' אסור במדינה ומשמע שאפילו כבר נעל בו. אלא ששמטו אסור וא"כ מוכח דאף המוכן אסור ועוד נראה שהרי מדברי ר' יוחנן אין ראיה דחכמים בעי קשור. ואי משום דאמר כך מחלוקת בנגר אכתי מאן יימר שכיון על דברי ר' יהודה ודלמא בעי למימר דרבנן דהכא פליגי גם בנגר. ומתירין כמו שמתירין בפקק. ואמנם מדאמר ר' יוחנן כך מחלוקת בנגר הנגרר ולא קאמר סתם כך מחלוקת בנגר שהרי גם במונח שייך למימר כמחלוקת כאן אלא ודאי דגם רבנן דכאן לא התירו במונח אלא שלא תאמר וליטעמיך אכתי נימא סתם מחלוקת בנגר שהרי גם הקשור מ"מ כיון ששני ראשיה מונחים בארץ ג"כ נקרא מונח ובזה ודאי חכמים מתירים שהרי מ"מ קשור הוא ולכן הקדים ותניא וכו' ואם כן מונח דר' יהודה היינו שאינו קשור כלל וכמו"ש התוס' שם. ולכך הוצרך לומר כך מחלוקת בנגר הנגרר:
אמר ר' יהושע וכו'. ר' יהושע בא לתרץ הקושיא של ר' ירמי' ואמר מאן תנא נגר הנגרר ר"א היא פי' כל הפלוגתא שמביא התנא בנגר הנגרר הכל הוא אליבא דר"א ות"ק ור"י פליגי אליבא דר"א ופליגי בפלוגתא דרש"י ותוס'. ת"ק סבר דשייך בנין בנגר ולכך אסור המונח במקדש שהוא איסור תורה והנגרר במדינה מדרבנן. דלאפוקי מאיסור בנין החמיר ר"א ובעי קשור ותלוי ור' יהודה סבר דליכא בנגר איסור בנין רק איסור טלטול ואין כאן איסור דאורייתא. ולכך במקדש מותר לגמרי ובמדינה סגי אפי' לר"א בקשור לחוד אבל לרבנן לא בעינן אפי' קשור לא בפקק ולא בנגר ואין להקשות אם כן גם בדברי ר' יהושע למה אמר נגר הנגרר הוה לי' למימר סתם מאן תנא נגר יש לומר דמונח הוא מימרא שאינה צריכה דפשיטא דלרבנן ליכא איסור תורה כלל דהרי תוספת אוהל מותר לרבנן. וכמו שהוכיחו התוס' סוף ד"ה בין קשור ומאן דאמר דרבנן בעי קשור היינו רק משום טלטול וזה ודאי ליתא מן התורה ופשיטא שמותר במקדש וקמ"ל ר' יהושע רבותא דאפי' נגרר מאן תנא ר' אליעזר הוא ולהורות דר' יהודה אפי' לר"א מתיר משום דסובר דבנגר לא שייך בנין רק טלטול וסגי בקשור: ועל זה השיב ר' ירמי' אנא דאמרי כהאי תנא קנה שהתקינו וכו' ובקנה ודאי ליכא בנין. וכמו שהוכיחו התוס' בד"ה ר' יהודה ואפ"ה סובר ת"ק דבעינן קשור ותלוי ועל כרחך ר' אליעזר הוא. ואם כן על כרחך ר"א אפי' באיסור טלטול בעי תרתי. ואם כן על כרחך ר' יהודה אליבא דרבנן בעי קשור. ואם תאמר כיון שידע מברייתא זו הרי ראה גם דברי רשב"ג אם כן מה הקשה לרב כהנא ודילמא הוא מוקי חכמים שבמשנה כרשב"ג. וכמו שהוא באמת לפירוש רש"י דהך אנא דאמרי היינו כרשב"ג אבל לפירושי דהך אנא דאמרי הוא דברי ר' ירמי' קשה. ונראה דהרי צריך להבין דקאמר כמחלוקת כאן וכו' ומוקי חכמים דמשנתינו כר' יהודה ומי הכריחו לזה כיון דאיהו גופי' פוסק כרשב"ג:
וחוץ לדרכינו אמרתי דלעיל קודם שידע מדברי רשב"ג הקשה מדברי ר' יוחנן דקאמר כמחלוקת וכו' על כרחך לחומרא קאמר דכשם דבעי ר' יהודה התם קשור כמו כן רבנן דהכא בעו קשור דאין לומר כונת ר' יוחנן לקולא כמחלוקת וכו' וכשם שמתירין חכמים כאן לגמרי כך מתירין בנגר ור' יהודה לאו היינו חכמים אלא לעצמו אמר כן דאם כן הוה לי' ג' מחלוקות ר"א בעי תרתי וחכמים לא בעו רק מתוקן ור"י בעי קשור. אבל עכשיו שזכינו לדברי רבן שמעון בן גמליאל וא"כ על כרחך ג' מחלוקות ר' אליעזר ור' יהודה ורשב"ג. א"כ גם כונת ר' יוחנן כמחלוקת וכו' לומר כשם שמתירין חכמים כאן לגמרי כך בנגר: אבל לפי מ"ש שר' ירמי' הוא שהשיב אנא דאמרי וכו' ואם כן ידע ר' ירמי' מדברי רשב"ג ועל כרחך ג' מחלוקות בדבר. אם כן מה הביא מדברי ר' יוחנן ודלמא כונת ר' יוחנן כמחלוקת וכו' לומר כשם שהתירו חכמים לגמרי בפקק כך בנגר וחכמים היינו כרשב"ג ופליגי על ר' יהודה דנגר. ונראה דעכשיו לפי פירושי ממילא נסתר סברת התוס' שהוכיחו דעל כרחך ליכא בנגר משום בנין דאל"כ מה ראי' מקנה שאין בו משום בנין לנגר שיש בו משום בנין. וכל זה לפי הפשוט שר' אבא הוא דאמר אנא דאמרי ומביא ראי' לקולא אבל לפירושי דר' ירמי' הוא דאמר אנא דאמרי וכונתו להוכיח דע"כ ר"א בנגר בעי תרתי. שאפילו אם תאמר ונגר לית בי' משום בנין. אכתי גם בטילטול בעי ר"א תרתי אלא על כרחך ר' יהודה דאמר דסגי בקשור לאו אליבא דר"א. ושלש מחלוקות אין לעשות ועל כרחך מה דאמר ר' יוחנן כמחלוקת וכו' היינו חכמים דמשנתינו כר' יהודה בנגר. ורשב"ג לאו דעה שלישית הוא רק שאני קנה שאין בו אלא איסור טלטול. ומעתה אין כאן ג' מחלוקות אלא כך הוא הוצעה של המחלוקת. ר' אליעזר סובר בין באיסור בנין ובין באיסור טלטול בעינן תרתי. וחכמים ור' יהודה ורשב"ג סברי דבאיסור בנין בעינן קשור ובאיסור טלטול לא בעינן רק מתוקן. ובפקק ובנגר שייך אפי' לרבנן איסור בנין: ועוד נלע"ד טעמי' דר' יוחנן אף דסבר הלכה כרשב"ג מ"מ לא מוקי משנתינו כרשב"ג משום דאם כן קשה למה שנאו בלשון חכמים הוה לי' למימר במשנתינו בפירוש ורשב"ג אומר בין כך וכו' ואי משום למסתם לקולא שנה בלשון חכמים הרי גם אם הי' אומר ורשב"ג אומר ג"כ הא בכל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו ואם כן על כרחך משנתינו לאו רשב"ג היא:
והנה ע"פ מ"ש חוץ לדרכינו דהיינו שעכשיו שזכינו לדברי רשב"ג ר' יוחנן דאמר כמחלוקת וכו' היינו דאליבא דרבנן גם בנגר לא בעו קשירה יש לתרץ מה שיש להקשות שהתוס' הוכיחו דבנגר לא שייך בנין משום דבקנה ודאי לא שייך בנין. דאי הוה שייך בנין. האיך מייתי ראי' מחריות של דקל דלא בעי תורת כלי לקנה דדלמא דוקא בטלטול לא בעי רשב"ג תורת כלי ולא באיסור בנין עיין כל זה בד"ה ר' יהודה ולכאורה יפלא דעל כרחך אפילו משום איסור טלטול חמיר איסור טלטול דקנה משאר טלטול שהרי בשאר כלי תשמיש לא בעי ר' אליעזר קשור ותלוי וכאן בעי קשור ותלוי והיינו משום שהם תשמיש בית חמיר טפי וכמ"ש התוס' בד"ה והמונח. ואם כן קשה דלמא גם לרשב"ג תשמיש בית חמיר טפי וכמו"ש התוס' בד"ה והמונח. ולכך בעי רשב"ג תורת כלי משא"כ בחריות של דקל: ונראה משום דא"כ היה לו לרשב"ג להזכיר תורת כלי ומדלא הזכיר מכלל דלא בעי גם בתשמיש בית תורת כלי שהרי אין חילוק זה של תשמיש בית כל כך פשוט להחמיר בו יותר משאר תשמיש. ועל זה קאמר וכי תימא ה"נ דאיכא תורת כלי ומה שלא הזכירו רבן שמעון בן גמליאל היינו שסובר שגם בכל תשמיש דעלמא שאינו כלי ממש בעינן תורת כלי ולכך לא הוצרך להזכירו בתשמיש בית ועל זה שפיר השיב ומי בעי רשב"ג תורת כלי. ואם תאמר א"כ איך הוכיחו התוס' דלא שייך בנין בנגר ובקנה. ודלמא שייך בנין ואפ"כ הקשה מי בעי תורה כלי דאם כן הי' לו לרשב"ג לפרש דבעינן כאן תורת כלי וכנ"ל:
ונראה משום דאי אין בנגר בנין וכן בפקק ובקנה, ולר' יוחנן דפסק כרשב"ג אם כן היא גופה קשיא למה אמר כמחלוקת וכו' ולמה לא מוקי חכמים דמשנתינו כרשב"ג ואין לומר דא"כ למה לא תנן בהדיא במשנתינו ורשב"ג וכו' ואי משום דבעי למסתם הרי גם רשב"ג כל מקום ששנה במשנתינו הלכה כמותו ואדרבה השתא דשנה בלשון סתם יש סתם כנגדו דהיינו נגר ואם היה שונה דברי רבן שמעון בן גמליאל היה הלכה כמותו אכתי יש לומר ולדקדק הרי עכשיו דמוקי חכמים דמשנה כר"י אם כן חכמים עצמם לא ס"ל כרשב"ג וגם רבי השמיט דעתו. ומוטב היה לר' יוחנן לומר דחכמים היינו רבן שמעון בן גמליאל ורבי לא ס"ל כרשב"ג ולכך לא אמר במשנה ורשב"ג אומר דא"כ הי' הלכה כמותו. ושנאו בלשון חכמים ויש לנו סתמא אחרת כנגדו דהיינו נגר אלא ודאי דבאמת מוקי ר' יוחנן כרשב"ג ומה דאמר כמחלוקת בנגר היינו לקולא דרבנן כשם שהקילו כאן כך שם ור' יהודה לנפשיה החמיר ומתחלה שהקשה מר' יוחנן היינו קודם שידע מרשב"ג ולא רצה לעשות ג' מחלוקות וכל זה אם לא שייך בונה אבל אם שייך בונה על כרחך ר' פוסק כרשב"ג כסתם דפוקקין ומעשה רב וא"כ למה לא שנה במשנתינו ורשב"ג בהדיא אלא ודאי דחכמים דכאן באמת אינם רבן שמעון בן גמליאל ור"י דאמר כמחלוקת וכו' היינו דגם כאן בעינן קשור וקשה הלא לא נזכר קשור במשנה. אלא ודאי שאין זה קפידא גם בדברי רשב"ג אין זה קפידא ומנ"ל דלא בעי רשב"ג תיקון כלי וצריך לומר דמדמה לחריות ושפיר הקשו התוס' מה ראיה מחריות שאין בו בנין לקנה שיש בו בנין:
סליק פ' כל הכלים: