ביאורפסוק ויקח משה את עצמות יוסף עמו וגו' (יג, יט). להבין נראה לי לבאר פסוק (בראשית מב, ו) ויוסף הוא השליט על הארץ וגו'. וי"ל ויוסף שליט במצרים הל"ל. ועוד, ל"ל הוא.

ונ"לדכתבתי במקום אחר ביאור סתירת דברי הרמב"ם בפרק ב' מהלכות דעות (ה"א-ה"ג), תחלה כתב גם בגובה לב מהני דרך המיצוע, ואח"כ בגובה לב לא מהני דרך המיצוע, כי אם שילך בקצה האחרון. וכתבתי ביאור זה על פי משל מלך אחד שביקש מהרופאים שיתנו לו רפואה שיחי' לעולם, ונתן לו רפואה שיתרחק מהגאוה וכו'. העולה משם כי בפנים צריך שפלות ומבחוץ צריך שינהיג בדרכי הגאוה נגד עמי הארץ, והוא מדרכי השם שנאמר (תהלים צג, א) ה' מלך גאות לבש. ובזה מבואר סתירת הרמב"ם, כי להדיוט הזהיר שיתרחק עד קצה האחרון, מה שאין כן וכו', יעו"ש לעיל. ובזה יובן ויוסף הוא השליט על הארץ, שלבש לבושי הגאוה מבחוץ, שבזה הי' שליט על הארץ, על דרך ה' מלך גאות, דהיינו מבחוץ, והבן.

ובזהנבא לבאר פסוק ויקח משה את עצמות יוסף עמו, כי נודע כי משה יש לו ב' בחינות, א' שהי' (הקטורת) לו ענוה ושפלות, וזש"ה (במדבר יב, ג) והאיש משה עניו מאד. בחינה ב' כי משה במילוי גימטריא מו"ת כמבואר בכתבים בכוונות [הקטורת], וב' בחינות אלו הכל אחד, כי זה שייך לזה, כי הרפואה להסיר המו"ת הוא על ידי שפלות כמו במשל הנ"ל, ונ"ל שזהו כוונת הקטורת, ועיין מזה לעיל, למתק המו"ת על ידי אות אל"ף שנעשה מן מו"ת ואמ"ת וכו' - ר"ל כי אות א' הוא בחינת ענוה ושפלות, כי מספרו מועט מכל האותיות, לכך נמתק ע"י אות א' המו"ת.

עודיש לומר, ונבאר פסוק (שמות טו, כג-כה) ולא יכלו לשתות מים ממרה ויורהו ה' עץ וימתקו המים. דכתבתי במקום אחר אלף למטה (במדבר לא, ד), אם יודע כי אלופו של עולם הוא למטה, אז נמתק הכל ונעשה קטיגור סניגור, והבן. ובזה יובן, כי על ידי ויורהו ה' עץ, כי הקב"ה שהוא אלופו של עולם נקרא עץ כנודע, אז וימתקו המים, כמ"ש בזוהר כי קטיגור נעשה סניגור, והבן. ובזה יובן, כי על ידי אות אל"ף, שהוא אלופו של עולם, נמתק המות ונעשה ואמת, והבן.

עודיש לומר, דכתבתי במקום אחר ביאור פסוק (דברים ט, כא) ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל ואכות אותו טחון, וביאור פסוק (שמות טו, ו) ימינך ה' תרעץ אויב, לעשות מן אויב אוהב וכו'. ובזה יובן ולא יכלו לשתות מים ממרה, שנתגרה בהם היצר הרע שנק' מרה. ויורהו ה' עץ, שלקחו עצה שיהיו בבחינת איזהו חכם הלומד מכל אדם (אבות פ"ד מ"א) גם מיצר הרע, ואז נעשה היצר הרע שהוא מר כזית, כמאמר יונה (בראשית ח, יא) והנה עלה זית טרף בפיה, ודרשו חז"ל וכו', ועתה וימתקו המים, שנעשה קטיגור סניגור.

ובזהיובן ויקח משה את עצמות יוסף, כמו יוסף שהי' שליט על הארץ על ידי לבושי הגאוה מבחוץ, שנק' עצמות, כי הבשר כתיב בו ונרפא (סוטה ה. עה"פ ויקרא יג, יח) והגאוה נק' עצם, והבן.

ובזהיובן הפסוק (במדבר יב, ג) והאיש משה עניו מאוד מכל אדם אשר על פני האדמה. הכוונה והאיש, גם שהי' איש שליט בלבושי הגאוה כנ"ל, היינו מבחוץ, אבל מבפנים הי' משה שפל ועניו, ומעלה זו הוא יותר מכל האדם אשר על פני האדמה, כי בחינת אדם מורה שפלות וענוה כמ"ש בש"ס ראשי תיבות אד"ם וכו', והוא על פני האדמה, מבחוץ, שאז הוא ענוה פסולה כנ"ל, אבל בחינת משה, ב' בחינות הנ"ל, הוא טוב, והבן.