בפסוקויגדל משה [כו'] וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו וגו' (ב, יא). להבין זה, נראה לי דכתבתי ביאור מצוה (שמות כ, ב) אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, כי תכלית בריאת האדם מחומר וצורה, שיהי' החומר כעבד נכנע אל הצורה, מה שאין כן בגלות מצרים נתהפך הסדר שהי' נכנע הצורה אל החומר, עד שבא משה בחינת הדעת, קרבה אל נפשי גאלה (תהלים סט, יט) שיצאה הנשמה מגלות החומר, וז"ש אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, שהוא הגוף שיש לו מיצר וגבול, כמבואר שם.

ובזהיובן, וירא איש מצרי, שהוא הגוף שיש לו מיצר וגבול, מכה איש עברי מאחיו, שהוא הצורה, שהי' מכה החומר את הצורה לשלוט עליו, ומשה שהי' בחינת הדעת ראה זה, מה שאין כן זולתו. ויך את המצרי, שיהא הצורה שולט על הגוף שהוא מצרי. וכאשר עשה בפרט אדם יחידי זה כך נעשה אח"כ בזמן הגאולה בכללות אומה ישראלית, כמ"ש אשר הוצאתיך מבית עבדים, וק"ל.