כי"ע בזמן שהצדיק בא לעולם טובה באה לעולם, שנ' ויקרא את שמו נח לאמר וג'. כשנפטר רעה באה לעולם, שנ' הצדיק אבד אין איש שם על לב וג', ואומ' יבוא שלום ינוחו על משכ' הולך נכחו, הולך שלום אל הקבר.

ופורענות| ד ופורענו'.

וכשנפטרין| ד וכשנפטרי'.

העולם פורענות| ד העול' פורענו'.

מסתלקת| ד מסתלק'.

כי"ע בזמן שהרשעים באין לעולם רעה באה לעולם, שנ' בבא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה, וכשמסתלקין פורענות מסתלקת עמהם, שנ' בטוב צדיקים תעלז קריה ובאבד רשעים רינה, ואו' לא ידבק בידך מאומה מן החרם.

שהרשעים| ד שהרשעי'.

וכשמסתלקין| ד כשמסתלקין.

טובה| ד טוב'.

ופורענות| ד ופורענו'.

שכשהצדיקים| ד שכשהצדיקין.

טובה| ד טוב'.

שנ'| ד שנאמר.

וגו'| ד ממעשנו [וגומר].

כשנפטרין| ד שכשנפטרין.

פורענות| ד פורענו'.

שנ'| ד שנ' [הצדיק אבד].

ואומ'| ד ואומר.

יבא| פ ד יבוא.

משכבותם| כ"ה פ. ב משכתם. ד ח'.

ואתם| ד ואת'.

וגו'| ד [זרע מנאף] וגו'.

שכהרשעים באין לעולם פורענות| ד שכשהרשעים באי' לעול' פורענו'.

מסתלקת מן העולם| ד מסתלק' מהעול'.

וגו' ומניין| ד ומני'.

שכשמסתלק| ד שכשמסתלקי'.

העולם טובה| ד העול' טוב.

לעולם ופורענות| ד לעול' ופורענו'.

ובאבד| ד ובאבוד.

וגו'| ד ח'.

מחרון| ד מחרו'.

וגו'| ד וגומר.

כי"ע כל זמן שהרשעים באין לעולם חרון אף בא לעולם, נסתלקו רשעים מן העולם נסתלק חרון אף מן העולם. אין לי אלא שתולין לצדיקים בחייהם, מנין אף במיתתן, שנ' ויהי לשבעת הימים, אילו שבעת ימי אבלו של מתושלח הצדיק שעיכבו את הפורענות מלבוא לעולם.

שהרשעים| ד שהרשעי'.

פורענות| ד ח'.

וחרון| ד חרון.

בחייהם| ד בחייהן.

במיתה שנ'| ד במית' שנאמר.

וגו' מה| ד וגומר ומה.

אילו שבעת הימים אילו| ד שבעת ימי' הללו אלו.

מלבוא| ד מלבו'.

נאמ'| ד נאמר.

כי"ע ד"א, מלמד ששינה המקום עליהם סדרי עולם, והיתה חמה זורחת ממערב ושוקעת במזרח

הימים| ד ימים.

נאמ'| ד נאמר.

מלמד| ד [מה טיבן של שבעת ימים הללו] מלמד.

המקום| ד המקו'.

במזרח| ד במערב.

נאמ'| ד נאמר.

כי"ע ד"א, נתן להם הקב"ה שבעת ימים מעין העולם הבא ואכלו ושתו, כדי שידעו מה איבדו. כל זמן שהיה אברהם קיים היה שובע, שנ' ואברהם זקן בא בימים, כשמת מהו אומ' ויהי רעב בארץ.

דבר אחר| ד ד"א [מה טיבן של שבעת הימים הללו].

המקום| ד המקום [שבעת ימי'].

הבא| ד ח'.

דברו| ד ויכירו.

שנ'| ד שנאמר.

כי"ע בא יצחק והיה שובע, שנ' ויזרע יצחק בארץ ההיא וג'. כל זמן שהיה אברהם קיים היו בורות נובעות מים, משמת אברהם סתמום פלשתים, ולמה, אמרו תקלה הן לנו, מפני גייסות שהן באות עלינו. כל זמן שהיה יצחק קיים היה ברכה בזרע, שנ' ויזרע יצחק בארץ ההיא וג'.

שנ'| ד שנאמר.

בארץ| ד ח'.

מהו| ד מה הוא.

הבארות| פ הבארת ד הבארות [אשר חפרו].

אמרו| ד ואמרו.

נובעות| ד נובעו'.

אינן| ד אינה.

תקלה| ד תקלה [לנו].

וסתמום| ד וסתמו'.

בארות נובעות| ד בארו' נובעו'.

ויחפר| ד ויחפור.

בארות| פ בארת.

וגו'| ד וגומר.

יצחק בנחל| ד וגומר [כל זמן שהיה יצחק קיים היתה ברכה לזרע שנאמר ויזרע יצחק בארץ ההיא וגומ'].

כי"ע משירד יעקב לארם נהרים נתברך לבן, שנ' נחשתי ויברכני ה' בגללך.

כי מעט| ד כמעט.

ויפרץ| ד ויפרוץ.

לרוב| פ לרב.

אותך| פ אתך.

משירד| ד מי שירד.

או'| ד אומ'.

ויפרוץ לרוב| פ ויפרץ לרב.

אותך| פ אתך.

ואומ'| ד ואומר.

בגללך| ד וגומר.

כי"ע וכשירד יוסף למצרים נתברך ביתו של פוטיפר, שנ' ויהי מאז הפקיד אותו בביתו.

למצרים| ד למצרי'.

פוטיפר| ד פוטיפ'.

אומ'| ד אומר.

בית| ד בי'.

כי"ע עד שלא ירד יעקב למצרים היה רעב במצרים, משירד מהו אומ' הא לכם זרע וזרעתם. ר' יוסי אומ' כיון שמת יעקב חזר ליושנו, שנ' ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם, ולהלן הוא אומ' וכלכלתי אותך שם.

שנ'| ד שנאמ'.

וגו'| ד [בקרב הארץ] וגומר.

אומ'| ד אומר.

אמ' ר' יוסה| ד אמר רבי יוסי.

היה רעב| ד חזר הרעב.

שנ'| ד שנאמר.

טפכם נאמ'| ד טפכם [וגומר] נאמר.

כלכול (ב"פ)| ד כילכול.

כלכול1| ד כילכול.

האמור כאן... האמור להלן| ד האמור להלן.... האמו' כאן.

כי"ע כל זמן שהיה יוסף קיים היו ישר' בנחת, משמת מהו אומ' ויקם מלך חדש על מצרים. סליק פירקא נוסחאות נוספות

שהיה| ד שהי'.

[שבטים]| הושלם ע"פ ד. ב ח'.

קיימין| ד ח'.

שנ'| ד שנאמר.

וישרצו| ד וישרצו [וגומר].

יוסף| ד ח'.

אומ'| ד אומר.

וגו' (ג"פ)| ד וגומר... וגומ'... וגומר.

וגו']| ד וגומר.