כי"ע ברכות וקללות אילו שאמרו ישר' כשעברו את הירדן, שנ' והיה ביום אשר תעברו את הירדן. כיצד עברו ישראל את הירדן, בכל יום היה הארון נוסע אחר שני דגלים, שנ' ונסע אהל מועד, והיום ההוא נסע תחילה, שנ' הנה ארון ברית ה' אדון כל הארץ עובר לפ' בירדן.

אילו| ד אלו.

שנא'| ד שנאמר.

והיום נסע| ד והיה נוסע.

שנ'| ד שנאמר.

הברית (הברית)| ד ה'.

אדון| ד ארון.

כל הארץ| ד ח'.

וגו'| ד וגומר.

כי"ע בכל יום היו הלוים נושאין את הארון, והיום נשאוהו כהנים, שנ' והיה כנוח כפות רגלי הכהנים ונ'. ר' יוסי אומ' בשלשה מקומות נשאו הכהנים את הארון, כשעברו ישר' את הירדן, וכשסבבו את יריחו, וכשהחזירוהו למקומו.

שנ'| ד שנאמ'.

וגו'| ד וגומר.

ר' יוסה או' בשלשה| ד רבי יוסי אומר בשלש'.

כי"ע וכיון שניטבלו רגלי הכהנים במים עמדו מי הירדן במקומן, שנ' ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאד מאדם העיר אשר מצד צרתן. שנים עשר מיל על שנים עשר מיל היה גובהן של מים דברי ר' יהוד'. אמ' ר' אלעזר בר' שמע' וכי מים קלים, או בני אדם קלין, הוי אומ' מים קלים מבני אדם, מלמד שהיו המים נגדשין למעלה, כיפין על כיפין, שלש מאות מיל, וראו אותן כל מלכי האומות, שנ' ויהי כשמע כל מלכי האמרי אשר בעבר היר' ימה וכל הכנעני אשר על הים אשר הוביש ה' את מי הירדן מפני בני ישר' עד עברם וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישר'.

שנ'| ד שנאמר.

היורדים| פ הירדים. ד ח'.

מלמעלה וגו'| ד וגומר.

שנים| ד [צררן] שנים.

מים| ד מי'.

ר' יהוד' אמ' ר' לעזר בי ר'| ד רבי יהודה אמר רבי אלעזר ברבי.

אדם... קלים| ד איזה קל אדם או מים.

יותר מאדם| ד מבני האדם.

למעלה| ד ח'.

שנ'| ד שנאמר.

כשמוע| פ ד כשמע.

האמורי| פ ד האמרי.

וגו'| ד וגומר.

כי"ע וכן רחב אמרה לשלוחי יהושע כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם בצאת' ממצר' ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי וגו', ונשמע וימס לבבינו ולא וגומ'.

אומר'| ד אומרת.

וגו'| ד וגומר.

לבבנו וגו'| ד לבבינו וגומר.

כי"ע עודן בירדן, אמ להם יהושע דעו שלא נכנסתם לארץ אלא על מנת שתורישו את יושביה, שנ' והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם וגו', ואם לא תורישו וג', אם אי אתם מקבלין, באים מים ושוטפין אתכם.

בעבר| ד בעברם.

אמ'| ד אמר.

דעו| ד ח'.

שנ'| ד שנאמר.

את| פ ב את [כל].

ישבי| ד יושבי.

וגו'| ד וגומר.

ואם| ד אם.

לעשות| ד לעשו'.

מים ושוטפין| ד מי' ושוטפי'.

כי"ע עודן בירדן, אמ' להם יהושע הרימו לכם אבנים איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל והנחתם אותם תחת מצב רגלי הכהנים. עודן בירדן, אמ' להם יהושע שאו לכם מזה מתחת רגלי הכהנים שתים עשרה אבנים. ר' יהודה או' אבא חלפתא ואלעזר בן מתיא וחנניא בן חכינאי עמדו על אותן אבנים ושיערום לכל אחת ואחת ארבעים סאה, מיכן אתה מחשב כמה היה באשכול. וכיון שעלה אחרון שביש' מן הירדן חזרו המים למקומן. נמצאו ישר' מצד אחד, וארון וכהנים מצד אחד, נשא ארון נושאיו והעבירן בירדן. נמצאת אומ', שלשה מיני אבנים הן, אחד שהעמיד משה על שפת הירדן בערבות מואב, ואחד שנתנו תחת מצב רגלי הכהנים בירדן, ואחד שנשאו עמהן. ר' יהודה אומ' על גבי המזבח כתבוה. אמרו לו היאך למדו אומות העולם תורה. א' להם נתן הק'ב'ה' בלבם ושלחו נוטירין והשיאו את הכתב מעל האבנים בשבעים לשון. באותה שעה נתחתם גזר דינן של אומות העולם לבאר שחת.

אמ'| ד אמר.

הרימו| פ והרימו.

שבטי| ד בני.

אתם| ג פ ד אותם.

הכהנים| ד הכהני'.

בירדן| פ ד ח'.

אמ'| ד אמר.

ממצב וגו'| ד מצב רגלי הכהגים וגומר.

ר'| ד רבי.

אומ' ר'| אומר רבי.

וחנניה| ד וחנניא.

כינאי| ד חכינאי.

משוי ארבעי'| ד משאו ארבעים.

מיכן| ד מכן.

היה| ד היא.

אחרון| ד האחרון.

לירדן| ד מן הירדן.

למקומם שנ'| ד למקומן שנאמר.

וישובו| פ וישבו.

למקומם| ד למקומ'.

כתמול| פ כתמל.

ונושאיו| ד ונושאו.

אחד| ד אחר.

בערבות| ד בערבו'.

ר'| ד רבי.

אומ'| ד אומר.

כתבוה| ד כתבו'.

אותן| ד אותם.

אמ' להן| ד אמר להם.

ושלחו... שלהם| ד ח'.

הכתב| ד הכת'.

אבנים בשבעים| ד האבנים בשבעי'.

דינם| ד דינן.

כי"ע ר' שמעון אומ' על הסיד כתבוה. כיצד, כיירוהו וסיידוהו בסיד, וכתבו עליו את כל דברי התורה, וכתבו למטה למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות וג', אם אתם חוזרין בכם אנו מקבלין אתכם. בוא וראה כמה ניסים עשה להם לישראל, באותו היום עברו את הירדן ובאו להר גריזים מהלך ששים מיל ולא עמד איש בפניהם, וכל העומד בפניהם מיד נתרז, שנ' את אימתי אשלח לפניך וג',

ר' שמעון| ד רבי שמעו'.

כירוהו וסדוהו| ד כידוה וסדוה.

בשבעים| ד בשבעי'.

אתם| פ ד אתכם.

ניסין| ד ניסים.

גרזים| ד גריזי'.

שבשומרון| ד שבשומרו'.

אילוני| ד אלוני.

שנ'| ד שנאמר.

וגו'| ד דרך מבוא השמש.

יותר| ד יתר.

לא| ד ולא.

את| ד ח'.

וגו'| ד וגומר.

ואו' תפל עליהם| ד ואומר תפול עליהן.

וגו'| ד וגומר.

יעבר| ד יעבור.

עמך| ד עמך [ה'].

יעבר| ד יעבור.

קנית| ד קניתה.

זו| ד ח'.

שניה| ד שנייה.

להם| ד להם [נסים].

להם| ד ח'.

כי"ע והביאו את האבנים שהעלו מן הירדן ובנו את המזבח והעלו עליו עולות ושלמים, ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן, שנ' והעברתם אתם עמכם במלון. יכול בכל מלון, תלמ' לומ' אשר תלינו בו הלילה. היכן היה, בגלגל, שנ' ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו בני ישר' הקים יהושע בגלגל, מלמד שבגלגל העמידום.

את האבנים| ד אבנים.

שנ'| ד שנאמר.

עמכם| ד עמכ'.

ת"ל| ד תלמוד לומר.

והיכן לנו בגלגל| ד ח'.

ואומ'| ד ונאמר.

וגו'| ד וגומר.

כי"ע כיצד אמרו ברכות וקללות, ששה שבטים עלו לראש הר גריזים, וששה שבטים עלו לראש הר עיבל. כהנים ולוים וארון עומדין למטה באמצע, כהנים מקיפין את הארון, והלוים את הכהנים, וישרא' מיכן ומיכן, שנ' וכל ישרא' וזקניו ושטריו ושפטיו עומדים מזה ומזה לארון, מה תלמ' לומ' חציו אל מול הר גריזים וחציו אל מול הר עיבל, שמחצה מהר גריזים מרובה מהר עיבל, מפני שמקצת לוי למטה. ר' אליע' בן יעקב אומ' אי אתה יכול לומר לוי למטה, שכבר נאמר לוי למעלה, אמור מעתה זקני כהונה ולויה למטה, והשאר למעלה. ר' אומ' הראויין לשרת עומדין למטה, ושאין ראויין לשרת עומדין למעלה. הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכות, ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה. כלפי הר עיבל, ופתחו פיהן בקללות, ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה. כלפי הר גריזים, ופתחו פיהן בברכות, ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת. כלפי הר עיבל, פתחו פיהם בקללות ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת.

ברכות| ד ברכו'.

גרזים| ד גריזים.

ולוים| ד ולויים.

עומדים| ד עומדין.

מיכן ומיכן שנאמ'| ד מכן ומכן שנאמר.

ת"ל| ד תלמוד לומר.

גרזים| ד גריזי'.

וחציו| ד והחציו.

שמחצה אל הר גרזים מרובה יותר משל| ד ששלוחי הר גריזים מרובים משלוחי.

שמקצת| ד המקצת.

ליעזר| ד אליעזר.

אומ'| ד אומר.

לומר| כ"ה ד א. ב ח'.

למטה| ד למט'.

ואין| ד ואי'.

לומר לוי| ד לומ'.

למטה| ד למט'.

מעתה| ד מעת'.

כהונה| ד כהונ'.

שבט| ד ח'.

למטה| ד למט'.

פניהם| ד פניה'.

גרזים| ד גריז'.

בברכה| ד בברכ'.

ומסכה| ד ומסכ'.

ולא שם בסתר| ד ששם בשר.

והיו אילו ואילו עונין ואומ'| ד יהיו אלו ואלו ועונין ואומרין.

פסל וגו'| ד וכו'.

אילו ואילו| ד אלו ואלו.

הפכו| ד ח'.

גרזים| ד גריזים.

התורה| ד תורה.

בקללו'| ד בקללות.

ארור| ד ארור [האיש].

יקים| ד יקי'.

כי"ע ברוך בכלל, ברוך בפרט, ארור בכלל, ארור בפרט, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ארבע על ארבע, הרי שמונה, שמונה על שמונה, הרי שש עשרה. ושלש כריתות לכל אחת ואחת, הרי ארבעים ושמונה כריתות. וכן בהר סיני, וכן בערבות מואב.

ברוך... בפרט| ד ח'.

ולעשות| ד ולעשו'.

שמונה| ד ח'.

שמנה| ד שמונה.

עשרה| ד עשרה [על שש עשרה].

בריתות| ד כריתות.

בריתות| ד כריתות.

וכן בהר סיני| ד ח'.

כי"ע ר' שמעון מוציא של הר גריזים והר עיבל ומביא של אהל מועד. ואין לך כל דבר ודבר שלא נכרתו עליו ארבעים ושמונה כריתות. ר' שמעון בן אלעזר איש כפר עכו אמ' משום ר' שמע' אין לך כל דבר ודבר שבתורה שלא נכרתו עליו חמש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים כריתות, כמיניין יוצאי מצרים. א' ר' אם כדברי ר' שמע' בן יהודה, אין לך כל דבר ודבר שבתורה שלא נכרתו עליו שלש עשרה כריתות ויש בכל אחת ואחת מהן חמש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים. סליק פירקא נוסחאות נוספות

ר'| ד רבי.

גרזים| ד גריזי'.

ומביא| ד ומבי'.

ארבעים| ד בארבעי'.

בריתות| ד כריתות.

ר'| ד רבי.

עכו| ד עכום.

אומ' משום ר'| ד אמר משם רבי.

בריתות| ד כריתות.

ר'1| ד רבי.

עמוס| ד עכוס.

שאמ'| ד שאמר.

ר'| ד רבי.

לך| ד ח'.

בתורה| ד בתור'.

בריתות| ד כריתות.

ואחת| ד ואחת [מהן].

ושלשת אלפים| ד ושלשה אלפי'.