Weekday Siddur Chabad, Shacharit, Torah Reading

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

אין אומרים אל ארך אפים לא בראש חודש ולא בחנוכה ופורים קטן וגדול ב׳ ימים ולא בערב פסח וט׳ באב:

אֵל אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב־חֶֽסֶד וֶאֱמֶת, אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵֽנוּ: חֽוּסָה יְיָ עַל עַמֶּֽךָ, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ מִכָּל־רָע: חָטָֽאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרוֹב רַחֲמֶֽיךָ אֵל:

כשפותחין ארון הקדוש אומרים זה:

וַיְהִי בִּנְסֹֽעַ הָאָרֹן וַיֹּֽאמֶר משֶׁה, קוּמָה | יְיָ וְיָפֻֽצוּ אֹיְבֶֽיךָ וְיָנֻֽסוּ מְשַׂנְאֶֽיךָ מִפָּנֶֽיךָ: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר־יְיָ מִירוּשָׁלָֽםִ: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ:

בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ, יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵי מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְקַבֵּל צְלוֹתָֽנָא בְּרַחֲמִין. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ, וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיַת כָּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא, אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא. וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסַגִֽידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ. בְּכָל עִדָּן וְעִדָּן לָא עַל אֱנָשׁ רְחִיצְנָא וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סַמִּיכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּיהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי, וְלִבָּא דְכָל־עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם:

חזן: גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו:

והקהל עונים: לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא: רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ:

אָב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכֹּר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵֽינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵֽצֶר הָרָע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחוֹן עָלֵינוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵֽינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים:

חזן: וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵֽינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵטָתֵֽנוּ וּפְלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן: הַכֹּל הָבוּ גֹֽדֶל לֵאלֺהֵֽינוּ וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה, כֹּהֵן קְרָב, יַעֲמֹד (פב״פ) הַכֹּהֵן: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ: קהל: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֺהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם:

כשקורין אותו לתורה יאמר זה: בָּרְכוּ אֶת־יְיָ הַמְּבֹרָךְ:

והקהל עונים: בָּרוּךְ יְיָ הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

והעולה חוזר: בָּרוּךְ יְיָ הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

בָּרֽוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּֽחַר־בָּֽנוּ מִכָּל־הָעַמִּים, וְנָֽתַן לָֽנוּ אֶת־תּוֹרָתוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה:

בָּרֽוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵֽנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה:

אחר קריאת התורה אומר חצי קדיש

ארבעה צריכים להודות יורדי הים כשעלו ממנה והולכי מדברות כשיגיעו ליישוב ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. ואומרה על הס״ת לאחר ברכה אחרונה. אם איחר יש לו תשלומין לברך כל זמן שירצה ונכון שלא לאחר שלשה ימים (שו״ע או״ח ריט).

בָּרֽוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַֽנִי טוֹב:

והקהל עונים: אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ טוֹב, הוּא יִגְמָלְךָ כָּל־טוֹב סֶֽלָה:

מי שהגיע בנו לבן י״ג שנה ויום אחד יברך האב בשעה שבנו עולה לתורה פעם ראשונה ברכה זו בלא שם ומלכות:

בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַֽנִי מֵעֹנֶשׁ הַלָּזֶה:

וכשמגביהין הספר תורה להראות הכתב לעם כל אדם ישתדל לקרב עצמו לתיבה כדי שיוכל לקרא מה שכתוב בספר תורה בעת הגבהת הספר תורה ויאמר:

עֵץ־חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתוֹמְכֶֽיהָ מְאֻשָּׁר: דְּרָכֶֽיהָ דַּרְכֵי־נֹֽעַם, וְכָל־נְתִיבוֹתֶֽיהָ שָׁלוֹם: אֹֽרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאלָהּ עֽשֶׁר וְכָבוֹד: יְיָ חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: