כנגד בית התורפה ערוה. ולשון בזיון הוא:

על עקבה אפילו מה שנוגע מכף בקרקע. דכשישיבתה כישמעאלים. אפשר לדם לנטף שם [כפרישה י"ד ק"צ]:

ועל ראש גודלה דבהלוכה מתרמי נגד ערוה. ודם נוטף לשם. וכ"ש שאר פיסת הרגל:

על שוקה ועל פרסותיה מבפנים כל שאפשר להדביקם יחד נקרא מבפנים:

ועל הצדדין מכאן ומכאן ר"ל אחורי שוק ולפניו:

מן החגור ולמטה אפי' דצדדים. דכתונת שאני דמתהפך:

ואם לאו דנמצא סמוך לכתף:

וכן כפליום מטפחת שכסתה בו ראשה, ודוקא בלא קשרתו. דאפשר שיתגלגל נגד הערוה:

ותולה הכתם:

הרגה מאכולת כינה:

עד כמה היא תולה בכינה:

ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר עד כגריס של פול שיעורו רפ"ו דנגעים:

ואף ע"פ שלא הרגה פליג בהא את"ק והלכה כמותו:

ותולה בבנה או בבעלה בשכבו אצלה ויש בהן מכה:

אם יש בה מכה והיא יכולה להגלע ר"ל שאפשר שסר הקרום מהמכה:

אמרה לו הן וחייתה נתרפא קצת:

דם ולא כתם ורק מד"ס הוא ותלינן להקל:

עד מטלית בדוק שבדקה בו בלילה אחר תשמיש:

עגול טהור עד כגריס תלינן במאכולת:

משוך טמא אפילו פחות מכגריס ועוד. מדבדקה בו ודאי. ושאר כתם שמצאה. אפי' משוך צריך כגריס ועוד. והלכה כראב"צ [י"ד ק"צ סל"ד]: