Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah Siman 153
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(סימן קנ"ג בש"ע סעיף א') על הרביעה. עיין בט"ז דמשמע דאין כאן רק איסור לכתחלה משום לפני עור אבל בדיעבד אין חשש איסור לענין היתר אכילה אף כשיש עדים שנרבעה. ונ"ל לה"ר לזה מהא דתניא בספרי פ' ראה עדיין לא ארבה את שנעבדה בו עבירה ע"פ שני עדים ועדיין לא נגמר דינו תלמוד לומר שור שה כשבים ושה עזים תאכלו. משמע להדיא דאפילו לכתחלה שרי לאכלו קודם גמר דינו. וכ"מ שלהי חולין גבי נוגח. וזה דלא כמ"ש בשו"ת בית יעקב סי' קי"ח דחייבי מיתות אסור לכתחלה לשחטן ולאכלן אפילו קודם גמר דינם. ועי' בתשובת צ"צ סימן מ"ו ושם איתא דהיינו בזה"ז דליכא ב"ד אבל בזמן שהיה ב"ד אסור לכתחלה לשוחטה דצריך להביאה לב"ד לדונה. וכן אי ליכא ב' עדים שרי בכל זמן. ודע דברבעה עובד כוכבים אינה חייבת כלל מיתה כמ"ש הרמב"ם הל' א"ב: