(סימן קע"ז סעיף ה' בהג"ה) מיהו אם שינה ואמר לעצמי אני עושה ולא בתורת עיסקא הוי כגזלן. ונראה דבעי' שיאמר כן לפני עדים וכמ"ש הג"ה בח"מ סי' רצ"ב ס"ז גבי משתמש בפקדון והטעם מבואר במ"ל פי"ב מהל' גזילה דין ח' משום דאין אדם משים א"ע רשע וא"כ ה"ה כאן וכ"מ בתשו' הרשב"א שמביא הבית יוסף בא"ע ס"ס צ"ה דהיכא דהוי גזלן ושולח יד במה שאינו שלו צריך שיאמר הרי אני עושה לעצמו בפני עדים ובזה נסתלק מ"ש בצ"ע הבאה"ג בח"מ שם. ומ"ש הט"ז דאם לא אמר כן בשעת השנוי אינו נאמן אח"כ לומר לעצמי שניתי דמוקמי' ליה בחזקת כשרות עד עכשיו. ונראה דכ"ש אם אומר ששלח בהם יד והוצאתי להוצאתה שאינו נאמן שאין אדם משים עצמו גזלן:

(סעיף י"ט) ואם הנפקד רוצה לתת דבר מעצמו למפקיד אין בו משום רבית. והמ"ל בספ"ז מהל' מלוה כתב דאפילו הוציא המעות בחובותיו שרי כיון שבא לידו בתורת פקדון. וק"ל מהירושלמי דשקלים דמשמע דדוקא גבי יתומים כשהפקיד שרי קרוב לשכר ורחוק להפסד משמע דבאחר אפילו בא לידו בפקדון אסור לתת מן הריוח. וצ"ל דהתם לענין לשלוח יד ולהשתמש קאמר ולא לענין איסור רבית ודלא כהמפרש שם. ועוד דהא בהלואה ג"כ שרי כשהתנה אח"כ שיתן לו ריוח ולא התנה מתחלה כך כמ"ש הש"ך בשם מהרש"ל וכ"מ בח"מ ס"ס פ"א אלא שבהלואה אינו מחויב לקיים התנאי. אלא ש"מ דבירושלמי לענין היתר שימוש קאמר דלא הוי שולח יד בפקדון בכה"ג ואפילו בשל יתמי: