(סימן רע"ד בשו"ע סעיף ו') צריך ליזהר בתיקון האותיו' ובזיונן. ועיין בט"ז דמשמע מדבריו דהטו' דס"ל דאם חיסר הזיוני"ן פוסל הוא מטעם דנקט רבא בגמ' עלה לישנא דצריך. ומקש' ע"ז מגיטין רפ"ב דמצינו התם דלישנא דצריך אינו מורה אלא לכתחלה. ומביא מזה סיוע להרמב"ם דלא פסל בדיעבד. ולכאורה יש לי עוד לה"ר לזה מדברי התוס' דזבחי' (דף ל"ד ע"ב) דהוכיחו שם דהא דאמרינן השוחט צריך שיקבל כל דמו של פר אינו אלא לכתחלה. הרי דלישנא דצריך נאמר אמילתא דאינו מעכב. אך האמת הוא כמ"ש הרדב"ז ובס' שערי אפרים סי' קי"ג ובס"ס חות יאיר דלישנא דצריך משמע הכי ומשמע הכי. וראי' לדבר דרב גופי' דהוא מרא דשמעתא דזבחים נקט במנחות (דף מ') לישנא דצריך אמילתא דמעכב דציצית צריכה להיות נוטפת על הקרן. וכ"מ בכמה דוכתי וע"כ גם הטור עצמו ס"ל כן דאי איתא דאמר דזיון מעכב מלשון וצריך א"כ יהיה סותר א"ע דבאו"ח סי' רי"ט גבי ברכת הגומל דנקט בגמ' דברכות וצריך לאודויי קמי עשר' וכתב שם הטור דאינו רק לכתחילה. אלא ע"כ דלישנא דצריך לא דייק כלל רק מסברא הוא דמסתבר להטו' למימר הכי דהכא גבי זיון מעכב וגבי ברכות אינו מעכב. ובחיבורי להרמב"ם כתבתי דטעמו של הרמב"ם דס"ל דאינו מעכב הוא מכח משמעות סוגיא דשבת ס"פ הבונה: