Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah Siman 336
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(סימן של"ו סעיף א') נתנה התורה רשות לרופא לרפאות ומצוה היא. ובלבד שיהא לבו לשמים וידע שאמיתת הרפואה ממנו וידרשנו ולא יכוון שהכל תלוי בסם פלוני ובאיש הרופא וכמ"ש גם בחליו לא דרש את ה' כי ברופאים:
(שם) ואם רופא ברשות ב"ד וטעה כו'. ואם המית ונודע לו ששגג גולה על ידו. הקשה בס' מעשה רוקח מאי שנא מהרב המכה את תלמידו או שליח ב"ד שהכה את בעל הדין הנמנע לבוא לדין והמיתו בשגגה דפסק הרמב"ם בה' רוצח דכיון ששגג והרגו בשעת עשיית המצוה פטור מגלות. וי"ל דשאני הכא שלא עשה מצוה ברפואתו כשמת. משא"כ בכל הני דקחשיב הרמב"ם שם אף שמת מצוה קעביד במה שלמדו תורה או שהזמינו לדין. ואפשר שלזה נתכוון מ"ש הרשב"ץ בתשובה הובא בס' ברכי יוסף שכתב דאיכא לאפלוגי בין רופא להנך. אבל מ"ש בעל ברכי יוסף בזה רחוק ודחוק עי"ש: