אימתי תורמין הדשן בכל יום משיעלה עמוד השחר. כתב הכ"מ שהוא במשנה ספ"ק דיומא. הנה במשנה ליתא כלל שיעור זה דעמוד השחר אלא בקריאת הגבר או סמוך לו כו'. גם מ"ש הלח"מ דמשמע לרבינו דהיינו שיעור עמוד השחר הוא תמוה דבגמרא שם איתא בהדיא דקרא גברא היה בלילה ומפני כך קולו היה נשמע ביותר מביום ומשמע דהוי בלילה ממש. וכן התוס' ביומא (דף ל"ג ע"א) כתבו דתרומת הדשן עיקר מצותה רק בלילה. אמנם יש סעד לדברי רבינו מסוגיא דרפ"ב דיומא (דף כ"ב) דקאמר מעיקרא מ"ט לא תקינו רבנן פייס לתרומת הדשן ומשני מעיקרא סבור כיון דעבודת לילה היא לא חשיבא ופריך והרי איברים ופדרים דעבודת לילה היא ותקינו לה רבנן פייס. ואי איתא דתרומת הדשן לכתחילה בלילה בכל יום הרי לא דמי לאיברים ופדרים דמצותו לכתחלה ביום ואפילו בשבת כדאיתא בפסחים (דף ס"ח) וש"מ דגם תרומת הדשן מצותה לכתחלה ביום: ועפ"ד רבינו י"ל קושיית התוס' בזבחים (דף כ"א) דהיאך היו עושין תה"ד בלילה לרבי דס"ל דלילה פוסלת בקידוש ידים ורגלים די"ל דקושטא דלרבי היו תורמין משעלה עמוד השחר והנהו משניות דתנן שהיו תורמין קודם עה"ש אתיין כמ"ד דאין לילה פוסל קידוש וכה"ג כתבו התוס' שם. ועוד יש להביא ראיה לדעת רבינו דבטורי אבן ספ"ב דמגילה הקשה דאמאי לא קאמר דזה הכלל דקתני התם דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה אתא לאתויי תה"ד. אמנם לפ"ד רבינו א"ש דהרי כשרה ביום:

כיצד תורמין כו'. כתב המשנה למלך שאינו יודע למה השמיט רבינו הא דאיבעיא לן ביומא (דף כ"ד) תרומת הדשן בכמה ומסיק דתני ר"ח דילפינן והרים והרים ממנחה דשיעורה בקומץ. ול"נ דרבינו דחהו מהלכה משום דקי"ל דלא ילפינן גז"ש אי ליכא למילף שיהא בדומה לגמרי וכמ"ש תוס' בחולין (דף ע"ח):