ומביאים בכורים של דבריהם מערי סיחון ועוג. עיין בכס"מ וכ"מ במהרי"ק שרש קכ"ב. ועיין בדבריו שם שהביא ראיה לרבינו מהספרי דת"ק דריה"ג שם ג"כ ממעט עבר הירדן מגז"ש דזבת חלב ודבש דפרשת בא דאינו חושב רק ה' עממין וש"מ דת"ק מודה לריה"ג דמה"ת עבר הירדן פטור מבכורים. וא"כ כי מחייב ת"ק במתניתין אינו אלא מדרבנן וריה"ג אתא לאוסופי דאף מדרבנן אין מביאין משום שאינו ארץ זבת חלב ודבש עכ"ד. ואינו מוכרח כלל דת"ק ממעט עבר הירדן מדלא חשיב רק ה' עממים דאפשר דעה"י בכלל אמורי הוא וכ"מ ברמב"ן בפרשת בא דת"ק לא ממעט רק ב' עממין שהן פריזי וגרגשי. אלא דיש להוכיח דת"ק דספרי ממעט ג"כ עבר הירדן מדאיתא במכילתא דריה"ג מחייב בכל ז' עממים ואי איתא דת"ק דפוטר ב' עממין מחייב בעבר הירדן א"כ פליגי בסברות הפוכות לגמרי דלת"ק עה"י חמור מב' עממין ולריה"ג ב' עממין חמור מעה"י. אלא ע"כ דעה"י גם לת"ק פטור והא דנקט ליה ריה"ג י"ל דלדיוקא נקטיה דבב' עממין מחייב. וצ"ל דס"ל לרבינו דגם שאר תנאי דמכילתא ותנחומא דסברי דבכלל החמשה עממין הן כל שבעה מ"מ בעבר הירדן אפשר דפטרי מה"ת עכ"פ ול"פ בזה תנאי כלל ודו"ק:

קנה אילן אחד וקרקעו ה"ז מביא. במשנה דבכורים איתא דמביא וקורא ותמה הכס"מ על רבינו שהשמיט דקורא. ונראה ליישב דע"כ לא קיי"ל דקורא אלא ביובל ראשון ולא ביובל שני שהקרקע חוזרת לבעלים ולא הוי אלא קנין פירות וקיי"ל דקנין פירות אינו כקנין הגוף וכדמוכח בס"פ השולח (גיטין דף מ"ח) ומש"ה השמיטו רבינו כאן וסמך עצמו על מה שכתב לקמן בפ"ד גבי מכר אילנות וקרקען בזמן שהיובל נוהג ה"ז מביא וקורא ביובל ראשון בלבד וכו':

אשירה שבטלה אין מביאין ממנה בכורים מפני שהן כקדשי מקדש. לא הראו מקורו והוא בירושלמי פ"א דבכורים. ומיהו מ"ש רבינו שהן כקדשי מקדש לאו דוקא שהרי גם למצוה בעלמא לגבוה מיפסיל כמ"ש ברפ"ח דלולב ע"ש. ודע דלא מיפסיל אלא מה שהיה קודם שבטלה אבל מה שגדל אחר שבטלה ראויה לבכורים דהא הוי שנוי גמור וקיי"ל דנעבד שנשתנה כשר אף לגבוה כמ"ש רבינו בה' איסורי מזבח פ"ג וגדולין הוי שנוי גמור כמ"ש הט"ז באו"ח סימן תרמ"ט. וכה"ג אכתוב שם בפרק ד' ע"ש: