נשא שניה היא אוכלת ועבדי מלוג שלה לא יאכלו. עיין בכ"מ שכתב שאינו יודע מנ"ל שנשואין באיסור דרבנן לכהן תאכל היא ועבדי צ"ב שלה. והוא מתבאר מהירושלמי דפ"ט דיבמות ופי"א דכתובות דאיתא התם ר"א בעי קומי ר' מני עבדי שניות מהו שיאכלו וא"ל שתוק ויפה לך היא אוכלת ועבדיה אין אוכלין, משמע דהיא וכן עבדי צאן ברזל פשיטא דאוכלין רק בעבדי נכסי מלוג ל"א. וכן יש ללמוד מהא דתניא בתוספתא פ"ח דיבמות כהן הדיוט שנשא אשה איילונית ה"ז מאכילה בתרומה והוא מ"ש רבינו בסוף הפרק, ומשמע דאיירי בעבר ונשאה באיסור וכגון שאין לו אשה אחרת ואפ"ה מאכילה כיון שאין בה אלא איסור מדרבנן כגון שיש לו בנים כבר דכה"ג אינה אסורה אלא מדרבנן כמ"ש הה"מ פט"ו מהל' אישות. ומזה יש ללמוד לשנייה ושאר איסור דרבנן שנשואיה מאכילה. וזה דלא כהכ"מ בס"פ שהראה מקור דברי רבינו אהא דכהן הדיוט שנשא את האיילונית מהא דתנן ביבמות דחכ"א דאיילונית אינה זונה, ואינו מחוור דהתם לא איירי כלל לענין להאכילה בתרומה אלא לענין דמותר לנושאה לכתחילה כשיש לו אשה ובנים וכבר הביאו רבינו בהל' אישות ובהל' א"ב, וא"כ פשיטא דבכה"ג מאכילה בתרומה ומאי הוצרך רבינו לכתוב דין זה כלל כאן. אך לפמ"ש א"ש שיצא לו זה מהתוספתא ואיירי שנשאה באופן שאסור מדרבנן כנ"ל, ומזה יצא לו ג"כ מ"ש כאן דנשא שנייה אוכלת: