Yad Eitan on Mishneh Torah, Nazariteship Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בלח"מ: ולכך נראה לומר דהא ודאי ט"ס הוא בספרי רבינו וצ"ל שלשים ואחד יום. עיין מהרי"ט ח"ב ח"מ סי' פ"א ובס' בה"ז:
מי שנדר ב' נזירות כו' ומנה את הראשונה והפריש קרבן ואח"כ נשאל עליה עלתה לו ראשונה בשנייה ואפי' הביא כפרתו. דע שכל דברי רבינו הללו הם גמרא ערוכה בבבלי פ"ג דשבועות. ויש לתמוה על הכס"מ שהראה מקורו מהתוספתא וכתב שכן משמע בירושלמי ולא נזכר מסוגיא דבבלי הנ"ל:
שמשון לא היה נזיר גמור כו'. עיין בכס"מ ולח"מ ותוי"ט. ול"נ הכרח יותר גדול לדעת רבינו ז"ל מהא דתנן בהדיא בפ"ב דנדרים (דף י"ח ע"ב) ר' יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסור בגליל מותר כו'. אלמא דס"ל דנודר בדבר האסור מותר דהא תרומה הוי דבר האסור כמ"ש תוס' והרא"ש והר"ן אלא ע"כ דאפי' ר"י דאית ליה נזירות שמשון מודה בזה וכדעת רבינו: