חלה פחות מארבע שנים עולין למנין שש אבל אם חלה ארבע שנים חייב להשלים כל ימי החולי. ועיין במשנה למלך שהוקשה לו דמניין זה דאם חלה ד' שנים חייב להשלים כל השנים דאימא דאין חייב להשלים רק שנה הרביעית כי היכי דאם לא נחלה רק שלש דא"ח להשלימן כלל ונראה דיש ללמוד כן מברייתא דמכילתא דתניא התם שש שנים יעבוד להביא את החולי. וע"כ ל"ק שיעבוד בימי החולי שא"י אלא לענין שישלימן כשיבריא. וכגון שחלה ארבע שנים. ומדקמרבי ליה מקרא דשש שנים יעבוד ש"מ דצריך להשלים כל שש וכמ"ש רבינו:

שנאמר כסף ממכרו בכסף הוא נגאל מיד העכו"ם ואינו נגאל בשוה כסף. עיין בכס"מ שיצא לו מהירושלמי אך הוא לכאורה נגד תלמודא דידן כמ"ש הלח"מ והניח בצ"ע. ובס' פני יהושע מיישב דל"פ אהדדי דבירושלמי איירי שקנאו בכסף ממש אז צריך ליתן לו ג"כ כשיוצא ממנו כסף ממש ולא שוה כסף ובכה"ג איירי ג"כ רבינו. משא"כ היכא שקנאו בתחילה בשוה כסף נגאל ג"כ בשוה כסף ובהכי איירי סוגייא דבבלי בפ"ק דקידושין. ויש להביא ראיה דלפ"ז תתיישב קושיית התוס' בריש מכילתין דאיך ילפינן דבקידושין ש"כ ככסף מנזקין וע"ע דהוו ב' כתובים הבאין כאחד ולפ"ד רבינו לא הוו ב' כתובים דהא איצטריך למכתב תרווייהו כיון שיש חילוק בע"ע שאין בנזקין:

ואינו צריך שטר אפילו חלה כו'. וכן הוא במכילתא: