Yad Eitan on Mishneh Torah, Substitution Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מי שהמיר בקרבן מקרבנות הצבור כו' אין התמורה קדש. בס' שאלת הכהנים תורה הקשה דאמאי לא כתב רבינו דה"נ אם המירו צבור בבהמת חולין שלהן על קרבן של יחיד אינה תמורה וכדאיתא בתוספתא. וי"ל דרבינו סמך אמ"ש רפ"ד דפסולי המוקדשין גבי חטאות המתות דתמורה א"י לומר בצבור:
המתכפר הוא שעושה תמורה אבל לא המקדיש כיצד כו' כגון שהקדיש קרבנות נזיר שיתכפר בהם פלוני הנזיר כו'. הרב כ"מ קיצר בכאן ומתבאר בגמרא פ"ק דתמורה (דף י' ע"א). וראיתי בשו"ת ושב הכהן שכתב דכוונת רבינו הוא שהמשיל הענין בנזיר לומר דאף באב שהדיר את בנו בנזיר דינא הכי שהבן הוא המתכפר ועושה תמורה ולא האב אע"פ שהוא הדירו. ודבריו תמוהין דהא אין האב מדיר רק בנו קטן וקטן אפילו הגיע לעונת נדרים הוה איבעיא דלא איפשיטא אי עושה כלל תמורה כמ"ש רבינו בסמוך. ואין לומר דאיירי דעכשיו הוא גדול דהא בכה"ג ה"ל נזירות אביו כמ"ש התוי"ט ספ"ג דסוטה, ומיהו בירושלמי דנזיר ל"מ הכי:
ולוקה כמנין הבהמות שהמיר. הכ"מ לא הראה מקורו. ונראה שהטעם משום דאמר גופין מחולקים גם בבהמה כמ"ש המ"ל ריש ה' איסורי ביאה ובהל' שגגות ע"ש:
כל החטאות שדינן שימותו אין עושין תמורה וכל חטאת שדינה שתרעה עד שיפול בה מום ותמכר עושה תמורה. הרב בעל כ"מ לא הראה מקורו. והוא משנה מפורשת רפ"ד דתמורה ורפ"ג דמעילה: