Yad Eitan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction Chapter 19
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מחוייב מיתה בידי שמים כו' זר שאוכל תרומה גדולה בין טהורה ובין טמאה. ועי' בלח"מ שכתב טעם מסברא לדעת רבינו דמחייב מיתה לזר אף בתרומה טמאה אע"ג דגבי כהן לא מחייב כשאכל טמאה בטומאת הגוף אבל אין לו ראיה לזה. ועי' מה שכתבתי בזה בספרי משכיל לאיתן בפסחים (דף ל"ב) ושוב ראיתי הדבר מבואר בתוספתא דתרומות פ"ו והובא בירושלמי פ"ב דביכורים וכ"מ בירושלמי פ"ה דתרומות ובתוספתא דזבחים פי"ב:
חללה שאכלה תרומה. המשנה למלך בהל' מעילה פ"א ה"ז הקשה על דברי רבינו אלו שכתב חללה שאכלה תרומה בכלל הלוקין ואמאי לא אמר שהיא במיתה משום דאהדרה קרא לאיסורא דוכל זר לא יאכל קודש. ונראה שנמשך אחר ס' החינוך סי' ר"פ. אבל אינו מחוור דהאי לאו זרה מעיקרא היא כדאמר בפ"ק דכריתות ולא גרעה מבת כהן שנשאת לישראל דלא אמרינן דאהדרה וכדמוכח ביבמות (דף ס"ח). ושוב ראיתי שכ"כ גם המשנה למלך עצמו בספרו פרשת דרכים ובנ"ב מ"ת חלק אה"ע סימן כ"ז כתב דנבעלה לפסול איתא מיתה אפי' לרבנן דפליגי אדר"מ בתרומות גבי חומש וצ"ע: