מי שהיו לפניו שתי כלכלות של טבל שניטלה תרומתן ואמר מעשרות זו בזו הראשונה מעושרת. הנה במתניתין דדמאי ליתא הא דנטל תרומתן אלא רבינו הוא שהוסיף זה וצריך טעם למה הוצרך לומר כן. וראיתי להתוי"ט שם שכתב דטעמו משום דלא תני אלא מעשרות, ואין בזה טעם דהא שם מעשרות הוא כולל גם לתרומות כמ"ש בעצמו. ונראה דטעמו של רבינו הוא משום דקיי"ל דגבי הפרשת תרומה בעינן שיסיים ויציין מקומה כגון שיאמר תרומתה בתוכה בצפונה או בדרומה אבל אם לא ציין מקומה לא אמר כלום וכמ"ש רבינו בפ"ג מהל' תרומות וא"כ לא איירי בתרומה דהא כה"ג דאמר זו בזו לא הוי קביעות מקום כדמוכח בירושלמי בפ"ג דתרומות. ומתניתין דדמאי אפשר דאיירי נמי בתרומה ואתיא כמ"ד במס' תרומות שם דלא בעינן קביעות מקום. אבל למאי דקיי"ל דבעינן קביעות מקום ע"כ דלא איירי רבינו אלא במעשרות דלא בעינן בהו קביעות מקום דגבי תרומה ה"ט דבעינן קביעות מקום משום דכתיב בה ראשית דמשמע שיהיו שיריה ניכרין אבל במעשרות לא כתיב ראשית. וסברא זו איתא בר"ש שם וכן במע"ש לא בעינן קביעות מקום בהפרשתו כשאינו מחללו וכ"מ בפירוש הרע"ב פ"ז דדמאי משנה ה' ובתוס' דיומא (דף נ"ו ע"א). וזה דלא כנראה מתוס' דקידושין (דף כ"ו) והביאם המ"ל בשלהי ה' מע"ש דגם במעשרות בעינן קביעות מקום. ועיין בה' מע"ש: