**מג"א ס"ק ד'**בגבולו כו'. אבל בב"ה כו'. ונראה דהב"ח ס"ל דאפילו אם יש לכ"א מקום קבוע בבה"כ להתפלל שם מ"מ כיון שעתה הוא יושב בטל וזה בא להתפלל לא מיקרי בא בגבולו וכן משמע דהא בההיא דעלי מסתמא היה קבוע לו מקום זה בהיכל והב"ח בא ליישב בזה קושי' הטור מהא דעיילי ע"ש. ואפשר דבמקומות שכ"א יש לו מקום קבוע בדמים והאחר אשר עמד בצדו להתפלל אין כאן מקומו אלא במקום אחר רחוק מזה או שאינו מבני כנסת זה כלל ובא באקראי לכאן ועמד להתפלל בצד היושב אפשר דזה שפיר הוי בא בגבולו וא"צ לעמוד ואפשר שגם זה לא מיקרי בא בגבולו כיון דמ"מ כל עיקרו של המקום הקבוע בב"כ הוא להתפלל וכיון שעתה אינו מתפלל אין זה גבולו. ומ"מ נראה דהיינו דוקא בב"הכ דומי' דהיכל משא"כ בבתי מדרשות שלנו שבני אדם יושבין שם כל היום ועושים שמה כל מה שצריך להם אין לחשוב המקומות הקבועים שם רק לתפלה לבד כי מקומו זה שבבהמ"ד הוא אצלו כביתו ואם כבר גמר תפלתו ויושב וזה עמד בצדו להתפלל א"צ לעמוד כמו בביתו והיינו אפילו בבתי מדרשות של רבים אם המנהג שם שיש מתגוררים שם כל היום והיה להם המקום הזה לשימוש קדושה תפלה ולימוד ושימוש חול אכילה ושתיה ולינה כדאמרינן בי רבנן היינו בית' דרבנן וכמבואר בסי' קנ"א ומכ"ש אם הוא בהמ"ד של יחיד שהרשה לכ"א מקומו לכל מה שירצה ויצטרך דאז הוי כביתו. וגם הב"ח מודה בזה שא"צ לקום אם לא מחמת מידות חסידות כמ"ש הרמ"א ובקונטרס מספד רב כתבתי בהא דאמרינן במ"ק בעו לאותובי ס"ת אפורי' א"ל ר"ח מלתא דבחייו לא ס"ל אנן ניקום ונעבד כו' אסור לישב ע"ג מטה שס"ת עליו וביארתי שם עפ"י סברת הט"ז כאן דאף שזה בא בגבולו וא"צ לעמוד מ"מ לישב יש איסור כו' ע"ש ותמצא דברי נכוחים בעזה"י: