Yad Ephraim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 162
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**מ"א ס"ק א'**א"א לפרש כן שלא כ' מזה בסעיף יו"ד כו' כצ"ל:
סק"בדכשנוטל ג' פעמים כו' דכשאינו נוטל רק ב' פעמים אז אין לו להגביה ידיו שהרי דרך הוא שבנטילה ראשונה יזובו המים מתוך הפרק ולחוץ והשניים אעפ"י שזבים ג"כ לשם אין מטהרים חוץ לפר' ואם ישפיל יחזרו הראשונים ויטמאו לפי שמחמת שפיכת השנים עדיין נשאר שם קצת ממים הראשונים שזבו לשם משא"כ אם נוטל ג' פעמים אז כיון שזבו חוץ לפרק מנטילה השניה והשלישי כבר ירדו הראשונים לגמרי לארץ ולא נשאר שם כלל ואף אם ישפיל ידיו אין כאן חשש שהרי אין כאן ממים ראשונים כלל זהו עפ"י שיטת הרא"ש כמש"ל בראש הסימן ע"ז הקשה דמ"מ מה מועיל מה שאין שם ממים הראשונים שהרי כיון שבראשונה ירדו מתוך הפרק חוץ לפרק בשעת הנטילה שוב גם השניים שירדו לשם מקבל טומאה מהם והשלישי מהשניים (ואף דחוץ לפרק אין מקום טומאה היינו שאינם טמאים מחמת היד עצמו אבל מ"מ שפיר מקבלים טומאה ממים הראשונים שזבו לשם מתוך הפרק) ולזה תירץ דאפשר שהמים שביד עצמו אין מטמאים זא"ז ועיין סעיף ו' ר"ל דשם איתא שהשניים נטמאו בראשונים התם הטעם כיון שנטמאו הראשונים מחמת היד חברתה מה שא"כ המים שנטמא מחמת אותו היד עצמה היה דאין השנים מטהרין אותם חוץ לפרק מ"מ אין מטמאין השניים כיון שגם טומאת הראשונים אינו אלא מחמת אותו היד עצמה. ומ"ש ועיין בפסחים פ' כל שעה נראה שכוונתו למה דאיתא שם דף ל"ג ע"ב בטמא מת שסחט ענבים יותר מכביצה טמאין משום כיון שנטמאת טיפה הראשונה וחוזרת ומתערבת במשקין. וא"כ גם כאן י"ל דעכ"פ נתערב מעט ממים הראשונים בשנים ובשלישים אלא שי"ל דבטומאת ידים לא קפדינן בהכי ושוב כ' די"ל דס"ל כהרשב"א דשניים מטהרים הראשונים אף בחוץ לפרק והשניים לא באו לשם וכששופך פעם ג' לא חיישינן לזה אבל להרא"ש באמת אין מועיל ג' פעמים משום שהשניים קבלו טומאה מהראשונים והשלישים משניים וכשהשניים ושלישים חוזרין הם מטמאין הידים גם אפשר דלא אמרי' כלל שע"י ג' פעמים לא נשאר כלל מהראשונים וא"כ יש לחוש להראשונים גופייהו:
מ"א סק"חואם נטל כו' כצ"ל ור"ל דאפשר לומר עוד טעם בזה שאם נטל כו':
**בט"ז ס"ק ז'**אחר שישפשף כו' מבואר מדבריו דמפרש מ"ש הש"ע אע"ג דכל כמה דלא שפשף מטהרין בשפשוף ר"ל דקשיא ליה דלמה נטמא בנגיעה זו שהרי יש כאן טהרה מצד המים השנים והשפשוף וע"ז תירץ כיון דנגע אחר השפשוף גרע וכן מבואר בדבריו לקמן שתמה על הלבוש דמה הוקשה לו הא מבואר בר"ש וש"ע דשפשוף גרע. אמנם לפענ"ד אין טעם לדבר זה דמה גריעות' שייך בזה שהרי אין כאן טומא' ודברי הר"ש והש"ע פשוטים דודאי אינו מיירי במקום שהמים טמאים וכגון שלא שפך שניים אלא שמ"מ נטהרים ע"י שפשוף דהיינו שמשפשף המים מן הידים במפה וכדומה ומנגב אותם ולהכי קא קשי' ליה דלמה בשפשוף בראשו כו' וחזר ונגע יצטרך נטילה אחרת שנטמאה היד ולמה לא יועיל שישפשף אותם שנית מהיד שהרי אותם המים טמאים היו על היד עצמה ונטהרו הידים ע"י שפשוף גם עתה שנגע שנית ישפשפו ולזה אמר כיון דחזר ונגע גרע וזה פשוט ולזה כיון המג"א ס"ק ט"ז. ומ"ש הט"ז בשם רש"ל דאפשר שפשוף בעי לעולם ומזה רוצה להביא ראייה דאף בשניים לא נטהרו אלא ע"י השיפשוף ז"א כמ"ש המשבצות זהב דר"ל דאף בשניים בעי ניגוב והוא בכלל כל האוכל בלא ניגוב כו' אבל מ"מ פשיטא דהשניי' מטהרים מים הראשונים אלא דמ"מ הידים צריכים ניגוב כך הוא כוונת הר"ש בזה ע"ש:
שםאפשר בב' ידים כאחת אלא א"כ כו' בפחות מרביעית משיורי טהרה א"צ כו' כצ"ל: