שםוברחמיו יזכנו כו' כצ"ל ועיין בב"ח שהביא נוסח הקצר מהכל בו ותמוה עליו ע"ש ונפלאתי שלא הזכיר מדברי הד"מ סי' צ"א שהעתיק נוסח הכל בו וכתב ע"ז אך לא ידעתי מי תקנה ואימת יש לאמרה כי לא מצאתי בשום פוסק אחר וכבר נתבאר לעיל ס"ס קפ"ז דכל המשנה ממטבע שטבעו חכמי' לא יצא י"ח ואפשר דאף הכל בו לא כתבה לצאת בו אלא שהוא כדמות תפלה קצרה שמתפלל מי שהולך במקום גדודי חיות ולסטי' וכשבא לביתו חוזר ומתפלל כמש"ל סי' ק"י ואפשר שה"ה בברכה קצרה זו יברכה במקום אונס ואח"כ יברך בהמ"ז כתיקונה לצאת בה וצ"ע עכ"ל הד"מ ומ"מ מהב"ח ומ"א משמע שאם בירך בהמ"ז הקצר שתיקן הגאון הר"ן מחמת אונס או בדיעבד יצא והך דכל בו שאני שאין הברכה ראשונה כתיקונה כלל וגם הברכה שניה עיקר חסר כמבואר בב"ח משא"כ בזה דמהר"ן יצא בדיעבד או באונס כנלע"ד:

**(במ"א בריש הסימן בסוף).**ומכ"ש שיוכל לומר עד אל יחסרנו ונרשם ב"ח ולא נמצא זה בב"ח ותיבת ב"ח נראה שצריך לציין לפני זה והך מכ"ש הוא מדברי המ"א עצמו וכוונתו נראה דכ"ש אם מחמת סיבת אונס קצת יאמר בהמ"ז בנוסח שלנו עד אל יחסרנו ולא יאמר הרחמן הוא שיכול לעשות כן וכ"ש הוא מבהמ"ז הקצר דג"כ אינו מזכיר מן הרחמן הוא וצ"ע ועיין ב"ח נוסח זה ושם אי' לחם שובע ולא לרזון בא"י כו' והמג"א השמיט תיבת ולא לרזון שאינם רק לחרוז בעלמא אך שם בא"י אמ"ה א"מ וליתא שם לתיבת האל ועיין ר"ס קפ"ט: