Yad Ephraim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 279
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בט"ז ס"ק ב' וא"כ יש היתר לדידן שאנו מכוונים כו' צ"ע דזה א"ש לענין טלטול השולחן אבל לא לענין טלטול הנר ואם נאמר שהנר לא נעשה בסיס לפי שלא היה דעתו שידלק בו כל השבת א"כ מה חילוק יש בין מניחו במקום שאין בדעתו להסירו אחר הכיבוי ועיין בסי' ש"ט בט"ז שם וכן משמע מט"ז לעיל ס"ס רע"ו ס"ק ה' דלדעת סה"ת לא הוי בסיס כיון שלא היה נר דלוק שם במנורה כל השבת ובב"י נראה שסובר דנר שבמנורה היה בסיס לכ"ע כיון שכל עצמו של מנורה היה עשויה לכך וכדאמרינן בש"ס בהדיא בטעמא דנר וכמ"ש המג"א בסימן רע"ז ס"ק י"א ודלא כדמשמע בטורי זהב סימן ש"ע ב' דזה דוקא למ"ד דס"ל דמקרי מניח אם דעתו על כניסת שבת לחוד ע"ש:
שם ס"ק ג' ומצד החומרא אינו יכול לעשות כן כצ"ל:
מ"א ס"ק ח' ודין התנאי כו' נראה שהציון ח' המצויין כאן הוא ט"ס שזה שכתב ודין התנאי הוא מחובר למ"ש לפני זה וכצ"ל ודחי' בידים לצורך שבת תוספות שבת דף מ"ד ודין התנאי בנוי סוכה שיעשהו קודם בה"ש כו' כצ"ל ומ"ש ודין התנאי בנוי סוכה כו' הוא מדברי הריב"ש שכתב בסי' צ"ג דלדידן דקי"ל כר"י דאמרינן מגו דאתקצי לא מהני תנאי כי היכא דלא מהני תנאי בנוי סוכה אלא באומר איני בודל כו' ובנר ע"כ בעוד שהוא דלוק אסור הלכך אפילו אחר שכבה אסור משום מגו כו' ע"ש ואפשר דהמ"א דעתו לפרש כן דברי התוספות גופא מ"ש עקר הקצאתו כו' דלכאורה הך מלתא טעמא בעי כיון דמתנה בהדיא ואומר שאינו בודל וא"כ אין מקום לקרות לוה דחי בידי' לזה בא המ"א לפרש ודין התנאי דאינו בודל אינו אלא שיעשהו קודם בה"ש אבל הכא ע"כ בה"ש הוא בודל ומה מהני אמירתו קודם בה"ש שאינו בודל אך לענ"ד התוס' לא נחתי לזה דאינהו מיירי לענין עצי סוכה גופה אם נאמר דמותר בתנאי והתם נמי ע"כ הוא בודל מהם משום סתירת אוהל אלא שכתבו לחלק דמ"מ נר גרע דלא שייך שיושב ומצפ' בה"ש שהרי עתה הוא מתחיל להקצותו ולדחותו בידים לכן לא מהני תנאי ולכן העיקר כמ"ש שבא לחלק בין תנאי דנוי סוכה וכדברי הריב"ש (וכן מורה מ"ש במ"א שלפנינו ודין התנאי כו' שאין דרך הציון שבמג"א לבא עם תיבת וכו' אחריו ולכן העיקר כמ"ש שהציון ט"ס ותיבת וכו' הוא ג"כ ט"ס וצ"ל בנוי סוכה וכמש"ל) ולפי הגרסא שלפנינו במג"א צ"ל דהמג"א מפרש דמ"ש הרמ"א ודין התנאי עיין לקמן היינו שבא ליתן טעם למה לא מהני כאן תנאי ואין זה במשמע אלא נראה שהרמ"א כ"כ להנוהגין כש"ע להתנות צריך לעשות דין התנאי כדלקמן ולולי דמסתפינא הוי אמינא שמלבד ט"ס הציון יש כאן חילוף דברים ועליונים למטה כו' וכצ"ל וי"א דלא מהני וע"ז כתב המג"א דדין התנאי היא שיעשה קודם בה"ש אבל הכא כו' אסור לטלטלו ואפילו למ"ד דמהני תנאי בסוכה כו' כצ"ל ונעשה טעות זה ע"י שהמג"א רשם על דברי ההג"ה בגליון דדין התנאי הוא שיעשה כו' וסבר המעתיק שהוא ציון לעצמו על מ"ש הרמ"א ודין התנאי וז"א אלא כמ"ש וכוונתו במ"ש ואפילו למ"ד כו' היינו דלהך מ"ד ע"כ צ"ל דאף בכה"ג שע"כ הוא בודל ממנו בה"ש מ"מ מהני תנאי שהרי שם ע"כ הוא בודל שאסור בה"ש משום סתירת אוהל לזה כתב דמ"מ שאני התם שעשוי מקודם זמן רב ובה"ש הוא יושב ומצפה כו':