במ"א ס"ק ה' ועיין מ"ש בסי' שכ"א סעיף ה' כצ"ל ור"ל שם במג"א סק"ז ומ"ש כאן ועיין שכ"ה סעיף יא אין כאן מקומו אלא לקמן אחר ס"ק ז' אחר מ"ש לא בעי להמתין בכדי שיעשו צ"ל ועיין סי' שכ"ה סעיף יא ר"ל במג"א שם ס"ק ק"ח:

במג"א ס"ק י בין @44שריפה@55 גוף כו' כצ"ל הריש נקוד חירק והפא דגושה:

בט"ז ס"ק ד' דלהטור בעודו רותח אין חיוב כו' כצ"ל:

במג"א סקכ"ו וצ"ע למה הכריע הרב"י בסי' זה להיתרא דהא הוא בעצמו לא כ"כ בסי' רנג סעיף ג' כצ"ל וכוונתו דשם בסעיף רנג כתב ליזהר שלא ישים קדרתו ע"ג קרקע ושתהיה רותחת וכ"כ בדגול מרבבה בהגהות ובחדושים שם ועיין בתוס' שבת ופ"מ ומחצית השקל שהאריכו בזה ודעתם להגיה סי' רנג סק"ה ולענ"ד היה נראה שכצ"ל וצ"ע למה לא הכריע הרב"י להיתרא ועוד דהא הוא בעצמו לא כ"כ בסי' רנג סעיף ג' כצ"ל דכיון דכאן מכריע להיתר מבואר דס"ל דאין זה כמניח ע"ג כירה גרופה לכתחלה וא"כ לעיל בסעיף ז' שמבואר טעם האוסר משום דהוי כמניח כו' כמ"ש בסעיף היו לו להתיר ג"כ וגם קשה דהאיך מכריע כאן להתיר אע"פ שהכרעה זו הוא מעתיק מלשון רבינו ירוחם מ"מ הוא עצמו לא כ"כ לעיל סי' רנג סעיף ג שלא התיר שם רק לענין חזרה אבל להניח לכתחלה משמע דגם ע"י קדרה מפסקת אסור ולכן כתב המג"א ליישב שתי הקושיות בחדא מחתא דלענין האיסור להניח לכתחלה ע"ג כירה גרופה יש חילוק בין צלי למבושל והשתא א"ש דהך דהכא שמכריע להתיר מיירי בדבר יבש שאינו רק צלי משא"כ לעיל סעיף ז' מיירי במבושל ובזה מיירי גם בסי' רצ"ג ולכן לא התיר שם רק בחזרה ושוב כ' די"ל דקדרה מפסקת עדיף ושרי אף במבושל כן נראה לפום רהיטא והמעיין יבחר:

ט"ז ס"ק כא אף בחמה מותר להניח כן הגי' בדגול מרבבה. וצ"ע כיון שמותר אפי' נגד האש מהאי טעמא דנמוח מאליו כ"ש בחמה וע' לקמן סי' ש"ך ס"ט דשם איתא וכן אם הניחה בחמה או כנגד המדורה מותרים והוא מלשון הר"ן שכ' לפי דעה קמייתא הא הניחה בחמה ונפשרו ואפי' כנגד המדורה מותרים. ולפ"ז נראה שצ"ל בדברי הט"ז אף בחמה ונגד המדורה מותר להניח אך בנהר שלום כ' דשייך לקמן אחר סה"ת והר"ן דמחמירין משום דהוי כנולד ע"ז כ' דלפ"ז אף בחמה אסור וכ"כ בהגהות רוקח ע"ש: