במג"א ס"ק ה' הוי הצנור דומיא דזיז ע"ש סי"ח וצ"ל דאף על גב דשם בעי' חלון הבית פתוח לו והיינו שפתוח לו ג' וכמבואר מדברי המג"א סימן שנ"ג ס"ק ד' מ"מ גם גבי צנור אע"פ שבולט כולו מ"מ הוא מונח כולו אצל הגג או סמוך לו תוך ג' רק שהוא ארוך ויוצא להלן מן הגג לצד ר"ה ג' ויותר ולכן כיון דבמקום שהוא נגד הגג הוי רה"י כמו חורי רה"י גם מה שיוצא לצד ר"ה ג' ויותר ולכן כיון דבמקום שהוא נגד הגג הוי רה"י כמו חורי רה"י גם מה שיוצא לצד ר"ה ואינו נגד הגג גם כן בכלל חורי רה"י הוא אף על פי שבמקום הזה אין סמוך ונראה להת"י כדלקמן סימן שנ"ג שמשמע שמשתמש בכל הזיז אף שלא כנגד החלון והא נמי להא דמיא ומ"מ בעי' שיהא הצנור ד' אף על גב דחורי רה"י אינו צריך ד' מ"מ לענין זה שיהא חיוב דאורייתא כשקולט מן הצנור בעי' שיהא בו ד' דבעי' עקירה מע"ג מקום ד' ועיין בתוס' דעירובין דף פ"ט ד"ה במחיצות כו' שכתבו וכן זיז היוצא לר"ה רחב ד' דהוי רה"י היינו סמוך לחלון תוך ג' דהיי כי חורי רה"י משמע דוקא ברוחב ד' אמרינן הכי וכן משמע לכאורה מהא דעירובין דף פ"ח דקאמר האי זיז ה"ד אי דלית ביה ד' מקום פטור הוא ואפילו כנגד חלונו לא ישתמש אלמא דאף כנגד חלונו שהחלון פתוח לו אי לית בו ד' אין לו דין חורי רה"י רק דין מקום פטור ועיין בב"י בשם הרשב"א שכת' לפרש כנגד חלונו היינו ג' סמוך לחלון ומזה למד המג"א דחלון פתוח היינו סמוך תוך ג' וכן מבואר בסימן שנ"ה ובמג"א שם ס"ק י"ד בשם המרדכי ובקרבן נתנאל דף ל"ב כת' על המג"א שלא נמצא כן בשום פוסק וכו' וז"א וכמ"ש: