במג"א ס"ק דכשרים וכו'. ויש מוחקים ציון סעיף קטן זה. וכן נלענ"ד שהוא ס"ק א' עם סק"ג וכוונתו דלכך מגיה הרמ"ה לקמן סי' ק"ס דשם מיירי מדין מים פסולים ובאלו י"א דלא מברך עלייהו. אבל דין כלי וכח גברא שהוא אינו מוזכר בסימן ק"ס רק בסי' קנ"ט מזה לא מיירי המחבר דזה אינו מעכב ומברך לכ"ע: ועיין בפ"מ ס"ק ג' שנדחק בזה וליתא ואפשר שאין צריך למחוק כלל רק להוסיף תיבת כו' והך ד' עם תיבת כשרים מלה אחת וכצ"ל בסי' ק"ס דכשרים כו' אבל כלי כצ"ל ורצה לומר דעל אותן המים שפסולים לנטילת ידים לסעודה המוזכרים בסימן ק"ס. בזה כתב בכאן דכשרים כו'. ור"ל דאין לברך (ודפוס חילקו הד' ועשו מזה ציון לעצמו וליתא). דאע"ג דכשרים מ"מ מעכב קצת. אבל כלי וכח גברא אין מעכב כלל בדיעבד ומברך. וראיתי מי שמגיה אפילו כלי כו' והוא טעות. דפשיטא דכלי וכח גברא קיל טפי. דאפילו מאן דקפיד אמיא שלא לברך מ"מ בכלי וכח גברא מברך כמו שהראה מקום לסעיף ז' ופשוט דמה שכתב שם היינו אפילו למ"ד במים פסולין לא מברך ע"ש. שוב ראיתי בבאר היטב ונראה שמגיה גם כן במגן אברהם על הדרך שכתבתי ע"ש:

**סעיף ז'**בכל הדברים ר"ל אפילו כלי וכח גברא נכון להקפיד בזה משא"כ מים פסולין גרע טפי דלא מברך עלייהו כדלעיל סעיף ל' ועל זה כתב רמ"א ומיהו אין מעכב כו' רצ"ל דאף שהמחבר כתב שיש להקפיד בכל הדברים מ"מ אין זה כי אם היכא דאפשר אבל אם אי אפשר אינו מעכב הן מה שפסול מחמת כלי או מחמת כח גברא. אבל במים פסולים דסימן ק"ס יש להקפיד אף בדיעבד דלא אפשר ויש לחזור אחר כשרים כיון די"א דלא מברך עלייהו:

**(במ"א ס"ק יב)**והוכיח כן מתשובת הרא"ש שכתב במשכים ללמוד צריך לברך ענט"י אע"ג דלא תקנו לברך כ"א לק"ש ולתפלה וללמוד אין צריך אע"כ דלא פלוג רבנן:

מ"א ס"ק כהדלעולם מברך ענט"י ר"ל גבי מטביל ידים והיינו משום דעל טבילת ידים לא צונו א"כ גם על נקיות ידים לא צונו וכמו שאין לברך במנחה דסגי בנקיות לחוד כמו כן אף בשחרית אין לברך בנקיות עפר והמחבר למד כן מהרא"ש דאזיל לשיטתו דס"ל דאף במנחה מברך משא"כ לדידן דעיקר כהרשב"א כמש"ל:

**(שם ס"ק כח)**בחמלה רבה תיבת בחמלה יש לומר באתנחתא. כי רבה אמונתך אין להפסיק ביניהם והוא מן הכתוב חדשים לבקרים כו' שהקב"ה מקיים אמונתו להחזיר נשמות המופקדים בבוקר בבוקר. וטעות הוא ביד האומרים בנשימה אחת ומפרידין בין תיבה רבה ובין אמונתך: