Yad Ephraim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 469
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
במג"א סק"בשיאמרו שהקדישו לדמי פסח. ר"ל דלרש"י אין הטעם משום שאנו אומרים שהקדישו כבר אלא שאנו חוששין שנראה כאלו הוא מקדישו עכשיו וא"כ בבשר שחוטה ליכא למימר שמקדישו מעכשיו לפסח וצ"ל שנראה כמקדישו לדמי פסח ולפי טעם זה כל בהמה אסור וע"ז כתב המג"א לתרץ שהוקשה להב"י כולי ודבריו צ"ע לפענ"ד דהתינח לענין בהמה חיה שפיר איכא חששא כיון דאם נאמר שהקדישו לדמי פסח אין לו פדיון מה שאין כן בשחוטה דמי לשאר מילי דקדושת דמי' ויש לו פדיון ואף דבש"ע נקט שהקדישו מחיים מ"מ לרש"י מה"ת לחוש לזה באמת נא' כיון שהוא אוכל מסתמא לא עביד איסורא אלא הוא הקדישו עתה ואינו רק קדושת דמים ופדה אותו ונ"ל דהמחבר נקט חומרת שניהם דרש"י ודהתוספות וחיישינן שהרואה יאמר שהקדיש מחיים לדמי פסח והלכך אף בשר שחוטה משאר בהמה אסור ומ"מ צ"ע דמנ"ל הך סברא דלמא ע"כ לא ס"ל להתוס' דנראה כהקדישו מחיים אלא משום דלא מסתבר להו סברא דרש"י שהקדישו לדמיו וכיון שזה נרא' מדברים שהקדישו יסברו שהקדישו מחיים אבל כל שנצטרך לו' שהקדישו לדמי פסח מה"ת יתלו לומר שהקדישו עתה לדמי פסח ושפיר מצי אכיל ליה ע"י פדיון וצ"ע: