בט"ז סק"ביכול לשתות קודם הלילה מה שרוצה כו' נראה כוונתו דבאמת הא דהוצרך רבא בש"ס וכן הפוסקים להשמיענו דמותר לשתות יין בע"פ ולכאורה מלתא דפשיטא הוא שהרי תיקנו חז"ל לשתות שני כוסות קודם אכילת מצה וע"כ שאין יין מזיק לתאות המאכל וע"כ י"ל דהוה סד"א דאסור והא דהתירו ב' כוסות יש שני סברות לחלק או שנ' דדוקא סמוך לסעודה התירו משום דנחשב כאכיל' א' וכמ"ש במג"א סק"ד אבל קודם הלילה שיש הפסק בין שתיה לאכילה אסור וקמ"ל דאפ"ה שרי או שנ' דודאי אין חילוק בין סמוך לאכיל' או לא רק לסד"א דדוקא שני כוסות אינם מפסידים תאות מאכל אבל יותר מזה שהוא מפסיד תאות המאכל אסור וקמ"ל דלא והנה אם נאמר דסד"א לחלק בין סמוך לאכיל' או לא וקמ"ל דאין חילוק תיקשי דמנ"ל באמת דאין חילוק דלמא שפיר יש לחלק בינייהו והא דרבא שתי במעלי יומא דפסחא היינו טובא דייקא אבל פורתא אסור בע"פ דאין השתי' של ב' כוסות הסמוכה לאכילה מצטרפה לשתיה שאין סמוכ' לאכילה וא"כ איך פסק הטור להתיר בפורתא לזה כ' הט"ז דלא בא הטור להודיע אלא כול' ר"ל דודאי סברא פשוט' היא להטור דאין חילוק בין סמוך לאכילה או לא רק שבא להודיענו דגם יותר מב' כוסות אין הפסד לתאוה וא"כ אין לחלק בין טובא לפורתא אף בע"פ ולזה כ' שזה מכוון בסוגיא וקשה היאך יליף כו' דלמא דוקא בין הכוסות אין מסעיד כו' כצ"ל ור"ל שאם תאמר שאין מצטרף השתי' שלפני האכילה לשתיה הסמוך לאכילה א"כ לא פריך מידי די"ל דוקא בין הכוסות אין מסעיד משא"כ כולי יומא שהוא רחוק מהאכילה והוא ג"כ קושיית המ"א סק"ד אלא ודאי כדפרישית כולי ר"ל שע"ז אין צורך לראי' דודאי לא מסתבר ליה להש"ס לחלק בכך רק עיקר הראי' הוא דאף אם מוסיף בשתי' שפיר דמי וא"כ ממילא שאין לחלק בין סמוך לאכילה או לא וא"כ שאין חילוק בזה שפיר כת' הטור דאף פורתא מותר כנלענ"ד:

שם במג"א סק"הכמו גבי תודה כמש"ל וביש שמן הרבה בלא"ה מוכח דאין יוצאין מדמעטינן מלחם עוני פרט לעיסה שנילושה בשמן ודבש והתוספות כתבו בהא דמי פירות וז"ל ופירש ר"ת דמי פירות לבד כו':