Yad Ephraim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 501
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**(סימן תק"א)**במג"א ס"ק ב' ומיהו בירושלמי כו' נראה דהך ומיהו אין כוונתו שחולק על הנ"ל שז"א דהירושלמי דמתיר בנשבר ביו"ט מיירי שאף לאחר שנשבר יש עליו תואר כלי וכמבואר בדרכי משה ע"ש אך המ"א ר"ל כלפי מ"ש לאסור בקורה רעוע' ע"ש כתב דבירושלמי איתא דאם עדיין יש תורת כלי עליו מותר ומיירי בעושין מעין מלאכתן וא"כ ה"ה בקורה הדין כן:
**(מ"א סק"ו)**ומפוזר אפילו ברה"י הוי כמעמר. ומדינא אפילו מפוזר בשדה שרי דבגבוב צורך אכילה חשוב כמו בקוע עצים או כהבערה עצמה אלא שבשדה אסרו משום דמיחזי כמגבב לצורך מחר וכל מגבב אפילו בקרפף מיחזי כעביד לצורך מחר עכ"ל הר"ן ור"ל ואם כן אסור משום מעמר וכמ"ש המג"א דאפילו ברה"י הו"ל מעמר דא"ל הטעם משום דטרח שלא לצורך ז"א כיון דבאמת קעביד לצורך לא הוה גזרינן כולי האי אא"כ דחיישינן גם ברה"י למעמר ושפיר שיאמרו שמעמרו לצורך מחר ואיכא איסור דאורייתא ולדעת היש"ש בסק"ז בשדה הוה מעמר איסורא דאורייתא וגזרו מכונסין אטו מפוזרין לפי שבשדה הוא מקום גידולו משא"כ בקרפף שאינו מקום גידולו לא הוי איסורא דאורייתא ולא גזרו מכונס אטו מפוזר: