שםמה היה לו להקב"ה לחשב כו' ר"ל דהא הטור כוונתו שאין הקב"ה מחשב מה שהיה קודם זה וכלשון המדרש מה דאזיל אזיל ומכאן והלאה חושבנא וכיון שבד' ימים אלו אין כאן עונות שהרי אין הכרח שבחשבון יתחיל מהראשון שכמו כן הוא מתחיל תיכף אחר יוה"כ אלא שאין שם עונות לחשוב אותם וע' בהקדמה ספרי שו"ת בית אפרים שכתבתי על דברי המדרש אלו דבר נאה ומתקבל בעז"ה:

שםמדאמר ביום הזה דוקא ר"ל דהו"ל למכתב. כי היום יכפר כו':

**במ"א ס"ק ז'**אפי' ערבית ע' באלי' זוטא כ' בשם הכל בו והד"מ דאף ערבית שלפניו יתפלל:

**ס"ק ט'**דכ"א מתענה על עונותיו דהא יש מתענין יותר מזה ר"ל דבשלמא התם שאם רוצה לעשות עצמו גדול ורוב העולם אינן מתענים הוי שפיר יוהרא שמדמה בנפשו שהוא חשוב להתפלל על צרות הציבור משא"כ בער"ה אע"ג שעיקר הוא לגדולים לבקש על נפשם ועל הצבור מ"מ גם הלזה בא לבקש על עוונותיו שהרי אינו יחיד בדבר שהרי יש הרבה ב"א שמתענים (וזה כוונתו במ"ש שהרי יש מתענים יותר מזה ר"ל שלא הוא בלבד הוא המתענה שיהא נופל עליו לומר שרוצה לבקש רחמים על הציבור אלא יש עוד מתענים) כל העולם או רובן ואפשר שחסר תיבה אחת וצ"ל ועוד דהא יש מתענים כו' ותירוץ הראשון הוא לפי שהתענית הוא על עונותיו ולא שייך יוהרא בזה:

**במג"א ס"ק ט'**ואם אנו מחזיקים עצמינו לגדולים כו' צ"ע דהא אדרבא כבר כ' שאין התענית בשביל שאנו מחזיקין עצמינו לגדולים דא"כ הוי יוהרא ונראה שר"ל שאנו מצפים שיתרצה לנו ביום שהוא עת רצון שמתרצה לגדולים כ"ש שיש לצפות שיתרצה ביום שהוא עת רצון להתענות אפי' לבינונים אך לשונו צ"ע:

שםעכ"פ יש צ"ג כו' א"נ כיון שהתענו כו' כצ"ל וצ"ע כיון שאין לנו להחזיק עצמינו לגדולים אין לנו לסמוך על ער"ה דודאי עשי"ת הם ימי רצון טפי מער"ה אך בענין המשל משמע קצת דקדימת פנים בער"ה עדיף שמדמה ליצאו לקראתו כמה פרסאות:

ס"ק י"גתקנו לנפול כו' וגם כי לענין תפילה כו' כצ"ל:

שם ס"ק י"זהמתחלת בשם (ר"ל אחד משמותיו של הקב"ה) הגה במנהגים מהרא"ק כצ"ל: