**בט"ז ס"ק א'**ושיעור זה תלוי בהבחנת האדם כו' לענ"ד כשיטת רש"י דס"ל דלעולם מתחל' התקיעה הוא שומע קול שופר לבד אך כשממשיך התקיעה מתערב בתוכו קול הברה ג"כ וכן מבואר דפריך למאי דס"ד דבתחיל' תקיעה בלא סוף יצא ממתני' דילפינן בתחלת התקיעה מקמי דלערבב קלא וזה כוונת רש"י שם שכ' לפרש המתני' כדבעי לאקשויי על רבה אם קול שופר שמע בלא קול הברה יצא ר"ל שעשה תקיעה קצרה רק שיעור תקיעה לבד וזה אפשר לעשות מבלי שיתערב קול הברה עמו יצא אבל אם המשיך התקיעה יותר מזה גם קול הברה מתערב עמו וז"ש רש"י אם קול הברה שמע עם קול השופר לא יצא והיינו שהמשיך התקיעה עד שנתערב קול הברה ג"כ ולהכי פריך ליפוק בתחילת התקיעה מקמי דלערבב קלא וע"כ דס"ל דיש בזה לבד שיעור תקיעה ולמ"ד בלא סוף יצא היה לו לצאת גם בזה אלא ע"כ דאינו יוצא כל שבאותה התקיעה עצמה נתערבב הקול בסוף והשתא א"ש נמי מה שהקשה הט"ז מהא דקאמר זמנין דמפיק רישי' כו' דהתם כבר התחיל לתקוע בסוף התקיעה בוודאי יש עירבוב קלא אך קושית הט"ז הוא לפי דעת הרא"ש והב"י בכוונת רש"י ולפמ"ש בכוונת רש"י לק"מ:

שםלסמוך על קירוב המקום כו' לענ"ד הוא ט"ס וצ"ל לסמוך על הבקיאות: