Yad Ephraim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 605
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בט"ז סק"דדהא דאמרי' דהוה. שדי כולייתא כו' ע' בא"ר ובמשבצות זהב בזה ולענ"ד י"ל בכוונת הט"ז שר"ל מדאמרינן אתו עורבי ושדי כבדא וכולייתא לשון זה משמע שלא ראה רק ההשלכה שהשליכו העורבים לבד ולא ידעו מאין הביאו דאל"כ מאי קאמר ליה שקיל ואכול דהאידנא דהיתרא שכיחא שהרי עינינו הרואות שמבית ישראל הביאו ואע"פ שהיה אפשר לומר דמיירי שהביאו מבית ולא ידע מאיזה בית לזה אמר דהאידנא היתר שכיח ומסתמא מבית ישראל דשכיחא טפי כבדא וכולייתא בעיוה"כ מ"מ מדקאמר אתו עורבים שדי כבדא וכולייתא ולא קאמר אייתי כבדא וכולייתא משמע שלא ראה רק ההשלכה לבד וא"כ אין לתלות שהביאו מבית דלא שכיחא שהעורבים יבואו לבית רק שהיו לוקחים ממה שהוא מונח עפ"י חוצות והשליכו לכאן וא"כ מסתבר לומר שהעורבים לקחו משל איסור שהיה מושלך בחוץ וקאמר ליה האידנא היתרא שכיחא כנלע"ד בכוונ' הט"ז:
שםכיון שרוב ההשלכות שמשליכין עכשיו הוא מהיתר כו' כצ"ל: