מפני שהוא מתקן. עי' בה"ט. וכתב בשאילת יעב"ץ סי' קנ"ח במ"ש בלחם הפנים בשקנה סכין מתליין שדן בו ד"נ ונתן לתקנו לסכין של שחיטה שהוא נטהר ע"י טבילה וכתב מרורות ע"ז כי מאי איכפת לן בטומאה וטהרה ובשר שנטמא במת עצמו נמי שרי אפילו לכהני דידן למיכל מיניה רק על החרב עצמו נחלקו ר"ת ור"ח כהן בפ"ז דנזיר כו' אבל יש לחוש לפי שהוא איסורי הנאה שכן בהרוגי ב"ד שנו חכמים סייף שנהרג בו נקבר עמו ובייחוד אם דן בו ישראל אע"ג דשלא כדין הרגו יש לחוש לדונו כסכין של ע"א דאסור לשחוט בו מסוכנת ע"ש וכבר תמהו בזה בבל"י ובכו"פ ובמחבר הביא דברי יעב"ץ והביא ד' הרמב"ם בפ' ט"ו דסנהדרין וכ' דאם לא נהרגו בו רק נכרים ואינו טעון קבורה ורשאי לעשותו סכין וקרוב לומר דאף אם נהרג בו ישראל שרי דהעובדי כוכבים לא נצטוו בזה ועיין ביד אלי' סי' ל"ה בל' הרמב"ם פ"ט דמלכים בדין ב"נ הבא על הבהמה ע"ש: