Yad Ephraim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 117
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**דבר המיוחד למאכל.**עבה"ט ובשו"ת ג"ו חיו"ד כלל א' סי' ד' דעתו דמומיא והוא בשר מת אדם שחונטין אותו בסמים ומתרפאין בו אסור באכילה וסחורה דלא כהרמב"ם ומוהרי"ק שמתירין משנפסד מאכילת כלב ועפרא בעלמא הוא. והוא כ' לאסור משום שנהנה מבשר מת ואף שהוא שלא כדרך הנאתו כדאיתא בסנהדרין גבי קיברא דרב ואע"פ שהם מתי עובדי כוכבים דעת הרבה פוסקים שאין לחלק ע"ש ועיין שו"ת יד אליהו סי' מ"ד וסי' ס"ו באחד שקנה חגורה והוא מעור עובד כוכבים שנהרג דמותר ועשו"ת שבו"י ח"א סי' פ"ט שמחלק בין עבד הקנוי לו וראיה מתוס' ב"ק דף י' וביד אליהו רבה ע"ש:
חוץ מן החלבעבה"ט ובשו"ת נ"ב ח"ב סי' מ"ב באנשים שמחייתם הוא בעורות ארנבים ולפי שהציידים אינם רוצים למכור העור לבד ולכן הם קונים בשלימות העור עם הבשר וכן הם מוסרים להקונה מהם בשלימות והקונה מפשיטו ומחזיר העור ומשלם דמי הבשר אע"פ שאין ההיתר ברור מ"מ המורה יוכל להעלים עין ולא ימחה בידם מאחר שיש לצדד להתיר מחמת שאין עיקר כוונתו על הבשר רק על העור רק לפי שהצייד אינו רוצה לטרוח בהפשט מוכרח לקנות גם הבשר י"ל דדמי לנזדמנו ובפרט שאין מוכרין הבשר לחוד אחר ההפשט כ"א קודם הפשט איכא היכרא ולא יבא לאכלו או לסחור בו לבדו וכיון דהסכמת כל הראשונים שהוא רק מדרבנן יש להקל שלא למחות ביד העושים כו' ע"ש סי' ס"ג שאם יכול למכור העור עם הבשר אף שהוא מתנה עם הקונה שאם ירצה הקונה למכור לו אח"כ העור לבדו הוא מחויב לקנותו בעד סך כך וכך אף שהוא פחות מסך שנתן לו ונמצא שהעודף בעד הבשר מ"מ כיון שבתחילה מכר לו הכל ביחד וגם הברירה ביד הקונה להחזיק גם העור הערמה זו יש להתיר כיון שיש כמה צדדי היתר ועיקר האיסור מדרבנן ע"ש ועשו"ת כמ"א ח"א סי' ע"ה אם מותר ליתן בהמה לעובד כוכבים לנחרה שלא יתקלקל עורה ונתחבטו בזה בשו"ת עה"ג סי' י"ב ובט"ז סי' קי"ז ובב"ח א"ח סי' תקנ"א ולענ"ד היתר ברור אף לישראל לעשות כן דאמרינן בשבת דף ע"ה שהיו מותרים בחניקה בשביל העורות מיהו במכירת בשר חלקו אהט"ז עפר"ח ובשו"ת עה"ג ועשו"ת בית יעקב סי' מ"ב ועיין שו"ת שער אפרים סי' נ"ז מי שנותן בשר לחיילות אם יברך על השחיטה מאחר שאינו אוכל ממנה עיין לעיל בהלכות שחיטה סי' י"ט ועשו"ת תשואת חן סי' ל"ו שמותר לעשות בורית מחלב חזיר ולעשות נרות מחלב חזיר הסומך להקל אין למחות ולעשות סחורה בחלב חזיר העומד לאכילה אסור ע"ש שכתב כי בצ"צ סי' כ' שהתיר ג"כ לעשות בורית מחלב חזיר ועיין בצ"צ מבואר שטעמו שגם הרשב"א לא אסר כה"ג שהקצבים שמוכרים חלב לבע"מ בורית ונרות כבר נפסל מאכיל' וגם בעובדא דנ"ד לא רצו למכור חלב שור וכשב עד שיקנה גם חלב חזיר הוי כצייד שנזדמנו לו כו' וגם כיון שהם צריכים להספיק לכל בני העיר ע"כ שרי להו לקנות לכתחילה כדאיתא בירושל' בממשלת אונסת דהיינו שלוקחות מס מהציידים:
**ואם נזדמנו כו'.**עבה"ט ובשו"ת בית יהודה סי' ט"ו לשחוט בסכין פגום או ע"י עובדי כוכבים ליתן לעובדי כוכבים יודעים ומכירים שאין רוצים לאכול משחיטת היהודים אין להתיר אף משום חשש איבה כגון לפני אידיהן דהוי איסור דאורייתא לדעת הרבה פוסקים אף אותם הנכנסים ערבים בחיי הבהמה ע"ת אם היתה כשרה יתנו לבעליהן כך וכך ואם נטרפה יניחו מדמי שוויה כך וכך ואין עיקר כוונתם אלא להרויח אם תהיה לו כשירה קרינן בהו נזדמנו לו ומותר וכן נתפשט המנהג ע"ש ועשו"ת מקום שמואל סי' ע"ג במה שתמה על ב"ה ביו"ד סי' י"א על ק"ק האמבורג שמקבלים הדם בסף ומוכרים לעובדי כוכבים יש היתר ע"פ התוס' סוכה דכל שבא לידו בלא קנין אין איסור כשמוכרה והאורח מישור כ' דהוי כנזדמנו וליתא כיון דעושה בכוונה לקבל הדם בסף כו' ומה שנהגו לעשות כן לכתחילה אע"ג דרמ"א סי' י"ב לא התיר אלא בדיעבד נראה דס"ל דלא אמרו אלא במניח צואר הבהמה על הכלי ושוחט משא"כ אם אחר שחיטה שיוצא קילוח ראשון נותן על הכלי לית לן בה דודאי לאו לזריקה קבעי ע"ש: