Yad Ephraim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 131
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**מותר בכל ענין.**עבה"ט ונ"ב מ"ת סימן ע"א יין שעשה בעל הכרם עצמו ע"י ישראל והוא ברשות בעל הכרם בב' חותמות או מפתח וחותם אם הוא שוכר יהודים לשמור בטהרה ונתן שכר שמירתם יש לצדד להתיר כיון שמוציא הוצאות על טהרת יין חושש להפסד יציאותיו והרי הוא כמו שקונה מכרמים אחרים ואף שר"ת לא התיר אלא בקנה וטרח להוליכו מ"מ יש לצרף זה להקל בב' חותמות אפילו בשתיה ועיין שם בשומרים שהפקידו המפתח ביד עובד כוכבי' עצמו רק שחתמו המפתח בחותם שלהם כדי שאם יצטרך איזה תיקון בהיין ימצא הא"י רוכלים המחזירים שיפתחו החותם ויעמדו עד שיתקן ויחזרו ויחתמו בחותם שלהם וזה מנהג רע וגרוע ובפרט במדינות דשכיחי מומרים שיש להם חותמות מכבר ולכן אם אין המפתח עדיין חתום בחותם הראשון אין להתיר אבל אם חתום עדיין בחותם שהחתימו שומר הראשון אם החותם שהחתימו המפתח הוא עצמו החותם שעל היין עדיין יש חשש שאין זה חב"ח דאפילו מאה חתימות כחד חשיבי כיון שכולם דפוס חותם אחד. ומ"מ אם יש לחוש שבעל הכרם יתבע לאיש המטהר יין ?ודיה הוצאות משפטם שהצורבא מרבנן לא צוה לו על השמירה כדין וגם יהיה ח"ו לחילול כבוד התורה יש להקל כשהשומר הראשון בעצמו ילך ויכיר חותמו שעל היין ולסמוך על דעה א' שבסימן קי"ח דסגי בחותם אחד אם מכיר חותמו כנ"ל וכ"ז להוראת שעה מחמת הלחץ הנזכר אך בשנים הבאים אם ירצה הא"י שישלח לטהר יינו ידע שבשעת עשיית היין צריך שיהיה יושב ומשמר ולא סגי אם יחתמוהו או יחתמו החדר ואחר שיעשה היין לא ישאר היין ברשות בעל הכרם אלא ישכור לו מרתף אצל א"י אחר והשומר יהודי ימסרהו ברשות הא"י ההוא בחותם ומפתח או בשני חותמות ויתנה בפירוש עם הא"י בעל המרתף שלא יניח את הא"י בעל הכרם לילך שם ולפתות החותם בלא רשות משומר היהודי וכשירצה להוליכו למקומות אחרים למכור ליהודים לא יניחנו הא"י בבעל היין רק ישכור א"י אחר להוליכו וגם כן יעמוד ישראל שישכור העגלן ההוא ויחתמנו כדין בב' חותמות כל חותם באותיות אחרות ע"ש: