Yad Ephraim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 48
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואין לו דבר שיסתום אותו שהרי החלב. עבה"ט ועי' לעיל סי' מ"ו ס"ק ג' שכתבתי שם תשו' ב"י ושאר תשובות בזה ומש"כ בתרנגולת שצבת בטנה עיין לקמן סי' נ' ולענין תולעים עיין מ"ש בספרי ב"א סי' ל"ו ובקונטרס התשובות שם:
אלא כיון שנקרע רוב עובי. עבה"ט ועי' בחינוך ב"י סי' מ' אשה שעסקה בכרס לנקותו ובהיותה גוררת הפרש ומעבירה בסכין ראתה שהיתה מעברת גם המחט עם הפרש ועי' ברדב"ז ח"ב סי' רכ"ז כרס שנמצא מחט תחוב בו ואין נראית מבפנים ועיין במהר"מ אלשקר בשר החופה את רוב הכרס שנקרע או נקדר. וכ' בשו"ת פ"י סי' י"ב בנקב עגול שנמצא בין הצלעות ליכא למיחש לדרוסה בנקב עגול כדאיתא בזבחי' פ' התערובות. וגם כל מה דאפשר לתלות שהוא מחמת חולי תלינן ואם א"א לתלות בחולי כגון שהבשר שסביב הנקב בריא ואינו ניקב כדרך חולי וגם אין לחוש שמא ניקב בקוץ דנקיבתו דק וא"א לבדוק נקב דק דהא אמרת דהנקב גדול ופעמים רבות בא לפני והגידו לי שהוא מנגיחת קרן והכשרתיו בבדיק' וע"ש מש"כ בפרי תבואה סי' מ' בבליטה בבהמה מנגיחת שוורים:
והכי נהוג. עי' בה"ט וכתב בנוב"י מ"ת סי' ס"ט י"ד שאם יש סירכא שם ואין סירכא ממש כנגד המחט התחוב בביה"כ בפנים אין לאסור אם המחט במקום העב אבל במקום הדק כיון דגם בלא סירכא אין להכשיר כ"א בהפ"מ אם יש סרכא אף אם אין המחט תחוב כנגדה ממש אין להקל אפילו בהפ"מ ואם הוא שעת הדחק ג"כ שהוא סמוך לשבת ויו"ט יש ליישב בדבר ע"ש ועיין במאמר מרדכי סעיף ך"ב במחט התחובה בעור בה"כ ומשם נסרך לחצר הכבד:
שנמצא מחט בחלל הגוף טרפה. וכתב בשבו"י ח"ב סי' ס"ד בה"כ שמחט תחובה בו באורך הדופן והמורה הטריף מיד והשיב שאם היה מונח תוך העור כבריח ואינו ניכר מהיכן בא יש להחמיר שלא במקום הפ"מ אך על הרוב בגסה יש הפ"מ ויש להכשיר אם המחט לא ניכר מעל"ע ואיכא ק"ד מבחוץ או יבלת או נסרך למקום אחר כמ"ש בח"י כלל פ"ט וצ"ע והוא מצ"צ סימן מ"ט ומ"מ נסרכה ממש בעינן אבל נמצא נפוח קצת מצד חוץ ואין שינוי בבשר לריעותא אין להטריף כי זה בא מחמת כאב המחט שנתחב בבשר חי ואין להוסיף על הטריפות אבל יש ק"ד מבחוץ או סירכא וכה"ג מבחוץ ונמצא שם מחט אפילו לא נתחב יש להטריף שמא ניקב והבריא ובהפ"מ יש לסמוך אצ"צ ופר"ח שמקילין גם בזה וע"ש שכתב תוכחת מגולה על המורה שהטריף מיד אף שיש לו על מה לסמוך מ"מ התורה חסה על ממונם של ישראל והיה ראוי להיות מתון בהוראה וכבר אמרו רז"ל אסור לתלמיד להורות במקום רבו אא"כ רחוק ממנו ג' פרסאות ומכ"ש שרבינו הן הם הספרים שנתפשטו בקרב ישראל ראוי לכל מי שהגיע להוראה שלא יורה שום הוראה בלתי עיון תחלה בספר וכן קבלתי מרבותי נוחי נפש הגאונים ז"ל וביחוד שמעתי כן ממוחז"ל הגאון המפורסם מוהר"ש ז"ל שהיה זקן ויושב בישיבה על כסא הוראה בק"ק פראג זה ארבעים שנה ואעפ"כ לא הורה מבלי עיון בספר תחלה מה"ט וסמך לדבר אז לא אבוש בהביטי כו' ובר מן דן ראוי לעשות כן במקום שאינם בני תורה ולא יחשדו ע"ה שמחמירין עליהם שלא כדין משום חסידות וכה"ג ואינו חושש בהפסד ממונם שהרי הורה כן מבלי עיון בספר וכו' ואין בזה משום גונב דעת הבריות אלא משום והייתם נקיים כו' עיין שם:
אם הוא חריף. ועי' בה"ט. וכתב בנו"ב מ"ת סי' ך' בעובד כוכבים קצב ששחט שוחט יהודי אצלו ומכר הבני מעיים לעובד כוכבים אחד ויהודי אחד ראה שהוציא מהמסס מסמר אחד שהיה מעל"ע אך לא נודע אם היה במקום ששפכי אהדדי והקצב העובד כוכבים שדרכו לסמן הבהמות איזה שוחט תחלה אומר שזה שמכר לעובד כוכבים הוא מבהמה ראשונה יש לאסור הראשונה ולהתיר האחרות ועיין בתשובת חינוך ב"י סי' נ"א ישראל שמכר כרס עם הפרש לעובד כוכבים ובא העובד כוכבים ואמר שמצא מחט תחוב בכרס: