עיין יעב"ץ ח"ב סי' קמ"ב בענין שתיית קאוו"י בבית עובדי כוכבים דרך עראי אין לאסור משום בשולי עובדי כוכבי' אבל לשתות קאפ"ע ושיקלאדע בקבע בבית העובדי כוכבים ודאי אסור וע' לעיל סי' קי"ג באשל אברהם ועשו"ת בית יהודא סי' צ"א במ"ש באר עשק סי' ק"ה להתיר הקאווי שאין בו משום בשולי עובדי כוכבים וכתב ז' טעמים ואינם מספיקים ועיקר הטעם הא שכתבו הפר"ח ג"כ משום שאינו עולה על שלחן מלכים ללפת בו את הפת ועיין בפר"ח סי' קי"ד שכ' דאף אם מקצת בני אדם טובלין בו פת הבאה בכסנין אין הרוב עושים כן ע"ש ועיין סי' כ"ב בענין ברכה על סתם יינם אין בדבריו ממש ע"ש ועיין בעי חיי קנ"ה מי שחור':

**וכן זיתים.**עבה"ט ועיין בעי חיי סי' קס"ד כבשים שעשאן:

**כ"ז של"י בודאי שעירבו.**עבה"ט ונ"ב סי' ל"ד קדרות של חרס שדרכם כאשר בא שם סדק נותנים לאומן לתקן בחוטי ברזל ולטוח באיזה טיחת סיד במקום הסדק שלא יפלו ושוב נודע בבירור שאומן אחד עושה טיחה זו מגבינה חריפא למטה ועליו סיד יש להקל כיון שידוע שיש שאין עושין בגבינה והקדרה דרכה להשתמש בשפע והטיחה מועט ומ"מ לא ישתמש בו עד מעל"ע אחר התיקון ע"ש: