**כלים האסורים.**עבה"ט ועשו"ת שבו"י ח"ג סימן ע"ג יורה של עובד כוכבים שעשה בו יי"ש מיי"נ אינו אוסר דיעבד אחר מעל"ע אפילו בלי עירוי והגעלה אע"ג דיי"נ עצמו אינו פוגם מחמת מעל"ע כדאיתא סי' קל"ז מ"מ יי"ש שנשתנה על ידי רתיחת האור והוא רק זיעה הוי כשאר משקה ונעשה לפגם וכ"כ בס' פרח מטה אהרן. ומ"ש המג"א סי' תנ"א ס"ק מ' ומשמע בת"ה כו' אין שם משמעות והמג"א סי' תמ"ז ס"ק כ"ה הניחו בצ"ע ואין ספק מוציא מידי ודאי דתשובת פרח מ"א ולכן יש לכלים אלו תקנה ע"י הגעלה גם הקנים שבו ע"י אבנים מלובנים ומים רותחים עכ"ל אבל בנ"ב מ"ת סי' ס"ז כתב יין שהושם בחביות שנשתמש בו מקדם יי"ש של יי"נ ומרגישים ביין זה טעם וריח של יי"ש יש להחמיר ולאסור ואין מועיל בזה נטל"פ כמ"ש הט"ז בא"ח סי' תמ"ב והמ"א סי' תנ"א דאף דהתם מיירי לענין אחר מעל"ע משא"כ כאן י"ל דיי"ש פוגם ביין מצד טבעו מ"מ מי יכריע אם הוא לפגם או לשבח. וגם מצד ביטול בס' י"ל שאין כאן ביטול עש"ך סי' קל"ז ומכ"ש יי"ש שהוא חזק ואמיץ וחריף בודאי נבלע בכלי בכולו ומכ"ש בזה שמרגישין בהיין טעם היי"ש ועינינו רואות שלא נתבטל ולכן קשה להקל אף ?ברכ"מ ע"ש:

**וכן מותר למלוח.**עבה"ט עי' בעי חיי חיו"ד סימן קע"ד לענין כלי יין לתת שכר עיין בביאור דברי הר"ן בזה: