לנעומ"י מוד"ע קורא נעים בדברי תלמו"ד וגם בעלי"ו אשר אצל עין רוג"ל זמנין דאתי. יצא לחפש"י למצוא דברי חפץ זו דברי רבי מאיר זיע"א ודעת שפתיו מרחשן שפוותיה פשפש ול"ו מצא בין הפרקים פרק זה הוצג אחור ותשם בסו"ף ויכתב בדתי. הגדתי היום החכם עיניו בראשו כי יתן את רוחו באשר דבר מלך שלטון בשנותו את טעמ"ו ישר יחזו פנימו ונימוקו עמו די כל מעבדוהי קשוט וארחתיה. ולא הלבלר אשר דבר המלך ודתו מגי"ה יכול לשנות מדעת עליון אשר נכתב מאת המלך וחתמה מלכא בעזקתיה. ובאמת אמרו כל בר נש זכותיה בקורתיה: