(שמות לד כד) וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ. אֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר. שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין, לֹא בַּהֲלִיכָתָן וְלֹא בַּחֲזָרָתָן. כְּמָאן. כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא, אִסִּי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּלַפֵּי שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ מְלַמֵּד שֶׁתְּהֵא פָּרָתְךָ רוֹעָה בַּאֲפָר וְאֵין חַיָּה מַזִּיקָתָהּ וְתַּרְנְגֹלָתְךָ מְנַקֶּרֶת בָּאַשְׁפָּה וְאֵין חֻלְדָּה מַזִּיקָתָהּ, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה מִי שֶׁדַּרְכָּן לִזֹּק, אֵין נִזּוֹקִין, אָדָם שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִזֹּק, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֵין לִי אֶלָּא בַּהֲלִיכָה, בַּחֲזָרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים טז, ז) "וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ", מְלַמֵּד שֶׁתֵּלֵךְ וְתִמְצָא אָהֳלְךָ בְּשָׁלוֹם. וְכִי מֵאַחַר דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵוּפָנִית בַבֹּקֶר" דַּאֲפִלּוּ בַּחֲזָרָה לֹא יֻזַּק, בַּהֲלִיכָה לָמָּה לִי. כִּדְרַבִּי אַמִּי, כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַרְקַע עוֹלֶה לָרֶגֶל, וְשֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע אֵינוֹ עוֹלֶה לָרֶגֶל.