באותה שעה אמר הקב"ה לאברהם לך אכול בשמחה לחמך כי כבר רצה האלהים את מעשיך. פי' ע"ד דאיתא לעיל שכל מה שישראל אוכלים בעוה"ז הוא בשביל יסורים ולזה א"ל הקב"ה לאברהם לך אכול בשמחה לחמך וגו' כי כבר רצה אלהים את מעשיך פי' שרצה הקדוש ברוך הוא שכל מה שעשה לאיל היה בעיני הקדוש ברוך הוא כאילו נעשה ליצחק וא"כ הוא כאילו קבלת היסורים עליך ודו"ק:

ויאמר ה' קום לך למסע את העם. וכוונת המדרש שאמר הכתוב ותבכו לפני ה' ללא צורך וכן לא שמע ה' הל"ל סתם ולא שמע אלא דה"פ שלפי שאתם אומרים ששם של ה' הוא אכזרי לכן אומר הכתוב ויאמר ה' לך למסע שאם לא היה זה השם לא הייתם עולים הוי ויאמר ה' אל משה כי תבואו אל הארץ פי' מדקאמר קודם לזה כי על כן שבתם מאחרי ולא יהיה ה' עמכם פי' שלא יהיה שם של רחמים עמכם והיה לו עכשיו לומר ויאמר אלהים שהוא דין מאי ויאמר ה' אלא שאמר הקב"ה אלולי היה רחמים לא הייתם עולים לפיכך נאמר ויאמר ה' וגו' כי תבואו וגו':