Yedei Moshe on Bereshit Rabbah Chapter 38
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
פן ישכחו הדודות הבאים אתריהם. ר"ל שיאמרו שמתו מעצמן ולא מחמת שמרדו במלכות אלא הורידן מגדולתן כו':
ולנו מה יעשה. ר"ל ע"ד אם בארזים נפלה אש מה יעשו אזובי קיר אלא מגננו ה' ר"ל כמו שאמר למעלה ואני ברוב חסדך וגו':
וזה שכאן סמכו מן המזרח. ר"ל המגדל שאנו עושין כאן יהיה סמיכות מן המזרח דכתיב בפסוק מקדם משמע שהיו במזרח:
הנפילים וגו'. לא הוה להון למילף מן קמאי. נראה דדייק מקרא הנפילים היו בארץ בימים ההם פי. שהיה להם למילף מן אותן שנפלו דור המבול ודור אנוש וק"ל:
אמרו אברהם זה פרדה עקרה וכו' ועל ה' אלהינו אמרו לאו כל הימנו לבור את העליונים וקשה חיבור ב' דברים להדרש ושמעתי מדודי דה"ק שמתחלה היה שכינה בתחתונים וחטאו שבעה וסילקו פא"פ השכינה בחטאתם לרקיע ז' ובאו אח"כ שבעה צדיקים מאברהם עד משם והורידו השכינה לארך וא"כ זה שאמרו מכח שראו שאברהם פרדה עקרה וא"כ לא יהיה ז' צדיקים וא"כ יהיה השכינה לעולם בעליונים ע"כ עשו מגדל וכו' דפח"ח וש"י:
אחת לאלף ותרנ"ו וכו'. צ"ל שהוקשה להם למה אמר שפה אחת לשון יחיד ודברים אחדים לשון רבים לזה אמר שפה אחת ר"ל שאמרו אחת לאלף ותרנ"ו ודברים אחדים רצה לומר זה אחד לדרום ואחד לצפון ואחד למערב ואחד למזרח זהו אחדים לכן אמר המדרש לסוף הה"ד שפה אחת ודברים אחדים ומה שאמר המדרש דברים אחדים נ"ל שטעות הוא כי זה המדרש גם כן לעיל וליתא זה אלא לעיל גבי אברהם שייך זה עיין לעיל וגם בילקוט ליתא זה שאמרו דברים אחדים:
רבי יהודה ורבי נחמיה כו' עיין מ"כ ול"נ שהוקשה דאיך שייך כאן לשון מציאה לזה אמר התכנסו כל א"ה איזה בקעה מחזקת להם ופי' וימצאו לשון מחזקת כמו בשר תאוה ומצא להם ומתרגמינן יסתפק להן ורבי נחמיה אמר אם ללצים כו' ר"ל שהקב"ה המציא להם לא לשון מציאה אלא לשון המצאה כנ"ל:
מצרים לכוש. דא"ל כמשמעו דמסיפא דקרא דכתיב אשר לא ישמע איש שפת רעהו א"א לפרש כמשמעו שהיה לכל אחד ואחד לשון מיוחד דא"כ יהיה לשונות לאין מספר כי רבים היו בוני המגדל ולא מצאנו יותר מע' לשונות אלא ע"כ שפירושו איש אל רעהו אומה לאומה הכי נמי הכא:
ותהי להם הלבנה וגו' רב הונא אמר הוות מצלחה בידן אתי למבנא חדא הוא בני תרתין נראה לפי דאיתא במשנה א' דבבא בתרא שלבנה הוא חצי שיעור של אבן. א"כ היכא קאמר ותהי להם הלבנה לאבן לז"א הוות מצלחה בידן אתי למבני חדא כו' וא"כ מן הלבנה נעשית אבן מאחד נעשה שנים. עוד שמעתי פי' אחר וה"ק שקשה לרב הונא שהיה לפסוק לומר מתחלה והיה להם החמר לחומר אלא שקאמר הכתוב תחלה ותהי להם הלבנה לאבן והדר והחמר לחומר פי' שמכת שהוו צלחה בידם מכח זה נשתייר להם החומר ודו"ק בשם הרב המופלא אב"ד דק"ק פערדי:
וכי מה נאמר בני גמליא כו' עיין מ"כ אבל האב"א פי' שבשעת קלקולם קורא אותן בני אדם כאלו מדבר בגנותם וכי זה דבר גנאי כאלו היה מדבר בני גמלים או חמורים הלא אומר בני האדם ואין זה שום גנאי:
ואברם אינו מוליד אתמהא. פי' מ"כ בתמיה. לא הבנתי זה התימה. וגם מה פי' ומשני ותהי שרי עקרה. גם זה לא הבנתי מ"מ התימה במקומה הלא גם בלא פסוק הייתי יכול לומר שהיה אחד עקר. ונ"ל דהכי פירושו שהמד' אומר שהרן היה מוליד לששה שנים ולאברהם היה באותו זמן ח' שנים לז"א וכי בשביל שלא הוליד לזמן הזה יאמר הכתוב ותהי שרה עקרה אין לה ולד אתמהא בתמיה וכי בשביל שלא היה לה ולד לזמן הזה לא יהיה לה עוד בנים הלא לא היה לאברהם לאותו זמן רק י"ג שנים ולשרה ג' שנים כשנשא אותה בשביל זה יאמר הכתוב אין לה ולד ומתרץ ר' לוי כל מקום שנאמר אין לה הוה לה ר"ל שרצה הכתוב להודיע שיהיה לה אח"כ כנ"ל וק"ל: