Yedei Moshe on Bereshit Rabbah Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ר"י בר סימון וכו'. פי' לפי שקשה לריב"ח והלא כבר נבראו שמים ביום א' ובפ' ר"א קושיא זו מפורש והלא כבר נבראו ביום א' ומשני זה רקיע שעל ראשי החיות וז"ש בשם רשב"ל ושמי שמים העליונים פי' שביום א' נבראו רק שמים לבד ולא שמי שמים ורבי אמר שכל השמים נבראו ביום א' רק שלוחים היו וק"ל:
יפה למדני ר"ח. לפי דרישא דקרא עמודי שמים ירופפו ראיה לדברי ר"ח שאחר בריאת הרקיע לחכה ושפרה כאשה המשפרת את הולד ואין להקשות דמפסוק זה משמע רוח ולא אש וי"ל דכוונה היה שהרוח היה מוליך את האש על כל פני משך שטח הרקיע ותדע מדכתיב שפרה לשון נקבה ולא כתיב שפר לשון זכר כי רוח לשון זכר ואש לשון נקבה אלא ע"כ שהרוח היה מוליך את האש.
בא מעשה בראשית ללמד על מתן תורה ונמצא למד ממנה. פי' מדכתיב גבי מ"ת המסים שענינו חצצה כתרגומו וקאמר ליה בה"א הידיעה משמע שהיה קודם לכן איזו חצצה וזה מורה על מ"ב נמצא שרצון הכתוב להביא ראיה ממ"ב על מ"ת ועדיין לא ידענו בשום מקום שהיה האש חוצץ בין עליונים ותחתונים במ"ב כמו שמפורש במ"ת שהיה האש חוצץ על סיני ונמצא למד עכשיו מ"ב שהיה חציצה ממש מן מ"ת כנ"ל:
ר"י בר"נ אומר כשתים ושלש אצבעות וכו'. נ"ל דס"ל כדלעיל שאין בין מים עליונים לתחתונים אלא כב' וג' אצבעות לפיכך ס"ל שעוביו של רקיע הוא כג' אצבעות. ושמעתי בשם הגאון מוהר"ר דוד אב"ד דק"ק נ"ש הטעם לפי שאמה של הקב"ה הוא עשרת אלפים פרסאות כדאי' בילקוט ראובני דף י"א ואמה היא שלשים אצבעות כדאי' במסכת מנחות ועירובין וא"כ ג' אצבעות הם אלף פרסא וכסומכא דארעא אלף פרסא כך סומכא דרקיע ודוק היטב ודברי פח"ח:
זה אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם. ופירשו היפ"ת והרמב"ן שזהו מאמר אחד עד וברוח פיו כל צבאם וכתבו שהרעשה של ב"ז היה הקושיא של ויעש אתמהא וכו' ולי נראה שהמאמר הוא סופו עד מלת ויעש אתמהא והרעשה של ב"ז היה כדפרש"י לפי שרצה להבין יותר מדאי וקאי אדלעיל שרצה להבין כמה בין מים למים והרעיש את עולמו פי' שהלך לו מן העולם. ואח"ז התחיל המדרש ויעש אתמהא זהו דרש בפני עצמו ואינו משיב על תמהו וכן מצינו כמה פעמים: א"נ י"ל שהמדרש השיב על התמהון וה"פ ויעש הלא במאמר היה כמו שאחז"ל בי' מאמרות נברא העולם ומשני דאין זה תמיה הוי בדבר ה' שמים נעשו כי מלת ויעש הוא הדיבור פירוש שהדיבור הוא העשיה כדאי' לקמן פרשה י"ב משל למלך שנזף בעבדו ועמד לו תמיה הוי עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו א"כ האמירה הוא העשייה ומייתי לקמן ע"ז בדבר ה' שמים נעשו וכבר נעשו ודוק: