ד"א כו' עד וחביריו כולו יתר א"מ:

עין שעשתה כו'. פי' מ"כ עין שעשתה שכבשה כד"א גט מעושה והרבה פרושים ראיתי פה באב"א ונלאיתי לכתוב אותן ול"נ דדברים כפשטן דאמרינן באבות עשרה דורות מאדם ועד נח להודיע ארך אפים כו' עשרה דורות מנח עד אברהם להודיע ארך אפים כו' עד שבא אברהם וקיבל שכר כולם. ופי' שם הרמב"ן ז"ל היסורים של אותן עשרה דורות קיבל על עצמו נמצא כל אותן עשרים דורות מאדם היה ארך אפים עד אברהם שהתחילו יסורין בעולם כמו שמצינו כמה פעמים שאברהם בחר לעצמו יסורין לזה אמר מדת הדין בעולם דייקא והם היסורין שהתחילו מאברהם כנ"ל וק"ל. או י"ל דהכי קאמר עין שעשתה מדת הדין ר"ל כי עד אברהם לא היה דינא ודיינא כמו שאמר בזה הפרשה והיה הדיין מעבר עליו מדת הדין לזה אמרו שבקשו לסמותה כי אצל דין שייך סמיית עינים כי השוחד יעור עיני חכמים וק"ל:

אתר הוא ברומי מצטווח גוים כצ"ל. ר"ל מקום יש ברומי ושמו גוים וכו':

א"ר יוחנן ותדעל היה שמו. נ"ל שהוקשה לר' יוחנן למה לא כתיב אריוך בוי"ו או כדרלעומר בוי"ו ואצל תדעל כתיב וי"ו לזה אמר רבי יוחנן ותדעל היה שמו ר"ל שהוי"ו לא פעולה אלא שמו היה כך אבל האב"א פי' לא נקרא כך להורות על ענין המאורע כמו אמרפל אלא כך היה שמו גם במלת גוים לשארו מזה שלא בא לדרשה כמו במלכי סדום עכ"ל:

גפן ותאנה כו'. מפרש במדרש האזינו אין לך כל שביל ושביל בסדום שלא היה בו שבעה מיני אילנות לקיים מה שנאמר יתיב לא ידעו וגו' עכ"ל המדרש: