Yedei Moshe on Bereshit Rabbah Chapter 47
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אמר רבי אחאי בעלה נתעטר בה כו'. קושיא היא בתמיה ומתרצי רבנן דמלת עטרת פירושו מרתא וקאי על שרה שמצינו בהדיא שהיתה מרתא לבעלה דכתיב כל אשר תאמר וגו' כנ"ל.
וברכתיה לברכת החלב. מיתורא דקרא דכתיב שתי פעמים וברכתיה קא דריש ומה שאמר לברכת החלב נ"ל שהיתה צריכה לברכה זאת לפי שהיו אומרים שלקחה אסופי מן השוק והוציאה דדיה והיתה מניקה לכל הילדים שהיו כמו שמצינו במדרש:
איזו היא זקינה. הוא מדרש בפני עצמו ואינו שייך לשלפניו:
רבי הונא בשם רבי אידי אותה השנה מעוברת הייתה. כתב בעל א"מ צריך לעיין מאי נפקותא מזה עכ"ל. ול"נ דגבי נח כתיב והקימותי את בריתי אתך שלא יזיקו החיות לבני דורו לכך הוצרך לכריתות ברית וגם גבי דגים לפי שמחוסרים בצידה הוצרך לברית ומצינו בשנת עיבור מסוכן כל עוברות ומיניקות לכן הוצרכה שרה לכריתות ברית לפי שהיתה שנה מעוברת שלא תפיל חלילה את יצחק כנ"ל וק"ל:
מפני שהוא מכניסן תחת כנפי השכינה. והוציאו זה מדכתיב אנשי ביתו וגו' מקנת כסף משמע אפילו מקנת כסף דהיינו ערלים הם כאנשי ביתו:
שלשה ירידים הם. נ"ל דקאי אלמעלה הולכין לירידים של כותים לקלות עבדים להכניסן תחת כנפי השכינה ומותר לחלל עליהם חולו של מועד לזה אמר רק לשלשה ירידים האלו מותר לילך בחולו של מועד כי שם ימצא בודאי אבל לשאר ירידים אסור לילך מפני הספק שמא ימצא או שמא לא ימצא: