שקרת יהודה וכו'. פי' במה שאמר הכר נא וגו' כדאיתא לעיל פסים שהפילו גורלות ונפל הגורל על יהודה ע"כ נעשה חולין והזכיר בו לשון ירידה במה שאמר הכתוב וירד יהודה וגומר כי חלל יהודה קודש ה' סיפא דקרא של בגדה יהודה ועל שכפל ואמר כפרת יהודה שקרת לרמז על ב' מעשים אחד שאמר הכר נא ושני שנשא כנענית לז"א בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל וגו':

הוין עינוהי זמורן ודמיין לאסי'. כצ"ל פי' דומי' לשושנה וכן משמעות הירושלמי:

הכר נא בוראך שלך ושל בוראך פי' התפילין:

צדקה ממני וגו' מה שבסתר. פי' כדאי' לעיל ויט אליה אל הדרך בע"כ וכו' מהיכן מלכים עומדים ובמדרש ש"ט אי' שהי' ב"ק מעיד שלא הוסיף לבא עלי' רק מביאה ראשונה נתעברה ונ"ל בן המחבר לפרש וה"ק לפי דאי' בירושלמי אין משיאין למלכים אלא מכשרי כהונה לפי דדרשינן סמוכים למען יאריך ימים על ממלכתו וכתיב בתריה וזה יהיה משפט הכהנים וגומר וא"כ קשה האיך היה ראוי לצאת מיהודה מלכים כיון שבא על יבמה שהיתה זקוקה ליבום ואסור לכהן לזה היה צריך הבת קול להשיב שלא בא עליה רק ביאה ראשונה לפי דאי' בסימן ז' בא"ע בשם הרמב"ן וז"ל כהן הבא על יבמה פירש שהיתה זקוקה ליבום אם מביאה ראשונה נתעברה הולד כשר לכהונה אמנם אם מביאה שני' נתעברה הולד פסול לכהונה שמביאה ראשונה נעשה זונה וא"כ הוצרך הבת קול להעיד שנתעברה מביאה ראשונה וא"כ הולד כשר לכהונה ראוי להיות מלך:

ואני מעיד עליו מה שבסתר. פירש ע"ד שכתבתי שלפי מכח שלא בא עליה רק ביאה ראשונה היה ראוי לצאת בני מלכים משא"כ אם לא היתה נתעברה מביאה ראשונה אז אינו ראוי לזרע הבא ממנו להיות כהן לפי שכל הולד פסול לכהונה פסול למלכות כדאיתא בתוספתא והואיל והיתה יבמה לשלה כהן הבא על יבמה אם מביאה ראשונה נתעברה הולד כשר לכהונה ואם מביאה שניה הולד פסול לכהונה ומשום זה הוצרך להעיד על מה שבסתר דו"ק וכו' ודכוותי' בפתח עינים כדלעיל פי' שקשה כמו כאן שהיתה צדקת והיתה יושבת בפתח עינים כאחת מן הזונות אלא בפתח של אברהם וכדלעיל: